רוקחות קלינית - פוקוס על המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
מנהל שרותי הרוקחות, רוקח קליני – מגר' איל שורצברגצוות הרוקחים המעורבים במתן שרותי ייעוץ: מגר' שני רובינוביץ, רוקחת קלינית, מר' כמאל עמרנה, רוקח מחלקתי ואחראי הכנות מיוחדות, מגר' לידיה שוורץ, סגנית מנהל שרותי רוקחות
רוקחות קלינית היא מטריה של שירותים, שמטרתם לשפר את ההשפעה הפארמקולוגית עד לרמתה המרבית, תוך הפחתת הסיכון להשפעות לוואי וצמצום עלויות הטיפול התרופתי למערכת הבריאות. בעולם ובישראל פועלים רוקחים קליניים, מזה מספר שנים במחלקות האשפוז השונות, ולאחרונה גם בקופות החולים, וזאת במטרה ליישם עקרונות אלו כפי שתואר פעמים רבות בספרות הרפואית בנושא.
במרכז הרפואי הלל יפה חדרה פועלות כ 38 מחלקות אשפוז, המונות סך הכול כ 400 מיטות, ומקבלות שירותי רוקחות בצורה סדירה מבית המרקחת הפועל בבית החולים. בחודש אוגוסט 1999 החליטה הנהלת בית החולים להפעיל רוקח קליני כדי לשפר את איכות הטיפול התרופתי ולהפחית את העלויות של תרופות, בהתאם לתפיסה המקובלת בספרות הרפואית. בבית החולים קיימים שירותי רוקחות קלינית משנת 1999, כאשר אופי השירות עוצב והשתנה לאורך השנים על מנת להתאים לצורכי המוסד ותוך התחשבות במגבלות כוח אדם.
כאמור, השירות הופעל לראשונה בצורה של רוקחות קלינית מחלקתית במחלקות הפנימיות והכירורגיות, ובמסגרתו נהג הרוקח הקליני להצטרף לביקורי הרוקחים במחלקות השונות, ולייעץ לרופאים לגבי הטיפול התרופתי בחולים מבחינה קלינית וכלכלית. במהלך הביקור ולאחריו תיעד הרוקח את הנתונים על פעילותו על גבי טופס מיוחד. נתונים אלו נשמרו הן בתיק החולה והן בבית המרקחת, ושימשו לניתוח ולהערכת השפעת פעילותו מבחינת קלינית וכלכלית כאחת.
קשיים תקציביים במהלך שנת 2002 הביאו את הנהלת המרכז הרפואי הלל יפה, להציע תוכניות התייעלות על מנת לקצץ בהוצאות השוטפות תוך כדי שמירה על איכות הטיפול הרפואי. בית המרקחת פיתח ויישם מודל התערבות תלת שכבתי, לשינוי הרגלי רישום ושימוש מושכל באנטיביוטיקה במחלקות השונות, תוך הפעלתו של הרוקח הקליני למטרה זו. עקב כך הוחלט להפסיק את הליווי הרוקחי הקליני המחלקתי ולעבור להפעלת שירותי רוקחות קלינית ממוקדים בנושא של שימוש מושכל באנטיביוטיקה.
מטרות
- הגברת המודעות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה
- עלויות: הפחתה משמעותית בהוצאה הישירה עבור אנטיביוטיקה
על מנת לבצע תוכנית זו נקבעו מספר שלבים:
שלב מקדים: ביצוע הערכת הניצול תרופתי לצורך זיהוי מגמות של צריכה ועלויות של אנטיביוטיקה. זיהוי קווים מנחים מבוססי ראיות לרישום אנטיביוטיקה, תוך התחשבות בתוצאות הערכת הניצול התרופתי.
תוצאות השלב המקדים שימשו לבניית מודל התערבות תלת שכבתי הכולל משוב חוזר. שלוש הרמות במודל תואמות את אופן קבלת ההחלטות ואופי הפעילות הקלינית:
רמה I - רמת הנהלה, קביעת קווים מנחים המבוססים על ראיות.
רמה II - שינוי שיטת אישור וניפוק האנטיביוטיקה שהוגדרה כמוגבלת ; תיאום עבודת הרוקח הקליני עם המומחה למחלות זיהומיות.
רמה III - פעילות הרוקח הקליני במחלקות בית החולים.
המודל הוטמע במוסד בשנים 2002-2006.
תוצאות
הפחתה מצטברת של כ-14,200 ימי טיפול אנטיביוטיקה מיוחדת (אנטיביוטיקה באישור מומחה למחלקות זיהומיות) במתן תוך ורידי, ובמקביל עלייה במתן פומי ללא פגיעה באיכות הטיפול הרפואי. במיוחד בלט השינוי באנטיביוטיקה עם זמינות ביולוגית גבוהה מסוג קווינולונים, וקו-אמוקסיקלב. מבחינה כלכלית הביא השינוי לחסכון ישיר של כ-500,000 ₪ בהוצאה הכללית על אנטיביוטיקה לכל תקופת המודל, כלומר, חסכון של כ 875 ₪ עבור כל יום פעילות של הרוקח הקליני.
תוצאות אלו מצביעות על הטמעה מוצלחת של המודל התלת שכבתי, תוך שמירה על איכות הטיפול והשגת היעדים שנקבעו. במחקר זה נמצא, כי הרוקח הקליני חיוני לביצוע ויישום התכנית שתוארה, וכי יש מקום לשקול הרחבת המודל התלת שכבתי למוסדות ולתחומים נוספים באמצעות רוקחים קליניים כמובילי דעת נושא.
|
