|
סיכום פעילות המרכז הרפואי הדסה
סיכם: מגר' סימון ארוטיוניאן, רוקח קליני.
סיכום פעילות של המיזם המשותף לאוניברסיטה, לביה"ח ולחברת פייזר
נתחיל בפרדוקס – למרות העובדה שהמסלול האקדמי ללימודי רוקחות קלינית בישראל בבית הספר לרוקחות, באוניברסיטה העברית, פועל במתכונתו הנוכחית כבר מתחילת שנות התשעים (עם פעילות מצומצמת עוד לפני כן), לא זכה שיהיו בו משרות ייעודיות של רוקחים קליניים שמוצבים בבית החולים. היה ברור, שפעילות של רוקחות קלינית בהדסה הכרחית, הן לצורך מתן שירותים קליניים למטופלים והן לצורך הדרכה וחינוך של הדורות הבאים של הרוקחים.
במצב זה חל שינוי מבורך לפני כ-3-4 שנים (שעיקריו מסוכמים במסמך זה) -פתיחה של מיזם משותף של רוקחים קליניים עם אחריות להדרכה קלינית. המיזם המשותף יצא לפועל בזכות תרומה של חברת פייזר, ותמיכה של דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ' דני שובל, שיצרה שותפות של ביה"ס לרוקחות (פרופ' גרשון גולומב) עם הנהלת ביה"ח הדסה (פרופ' שלמה מור-יוסף).
המיזם מנוהל ע"י ועדת ניטור שחבריה הם פרופ' אמנון הופמן (יו"ר החוג לרוקחות ורוקחות קלינית בביה"ס לרוקחות) מג"ר רבקה שובל (מנהלת אגף הרוקחות בבתי החולים של ההסתדרות הרפואית הדסה) וד"ר אלה טננבאום-קורן (מנהלת רפואית של פייזר ישראל), אשר באמצעות מפגשים תקופתיים מסכמת את פעילות התכנית ומציעה שינויים ושיפורים.
כיום עובדים בשני בתי החולים בהדסה (עין כרם והר הצופים) 6 רוקחים קליניים במסגרת המיזם, ובסקירה זו תוצג חלק מפעילותם, אשר מתבססת על מידע שנאסף מ"טופס מעורבות רוקח", אותו הרוקחים הקליניים ממלאים לצורך תיעוד התערבויותיהם. פרופ' שמעונה יוסלסון-סופרסטיין מרכזת את הפעילות ההוראתית של הרוקחים הקליניים.
אציג תחילה את הנפשות הפועלות ותחומי פעילותן:
מגר' ויקטוריה רוטשילד – מחלקת ילדים, המטואונקולוגיה ילדים ומרפאת איידס ילדים (עין כרם)
מגר' לנה רוטפלד – מחלקה פנימית ג' ומחלקה אורטופדית א' (עין כרם)
מגר' אהוד הורביץ – היחידה למחלות זיהומיות (עין כרם)
מגר' סימון ארוטיוניאן – היחידה לשיכוך כאב (עין כרם)
מגר' אפרת שקד – מחלקה פנימית (הר הצופים)
מגר' ורדית קלמרו – יחידת Cystic Fibrosis (הר הצופים)
את הפעילות של הרוקחים הקליניים ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים:
מתן שירותי רוקחות קלינית במחלקות בית החולים.
פעילות אקדמית במסגרת הדרכת רוטציות של סטודנטים לתואר שני ברוקחות קלינית ותלמידים לתואר בוגר ברוקחות.
סיכום הפעילות הקלינית
ניסיון קודם מראה, כי פעמים רבות צוות המחלקה בה מועסק רוקח קליני לא מודע לתפקידו של הרוקח, אילו שירותים הוא אמור לספק ומה נדרש ממנו. לעיתים גם הרוקח מתלבט לגבי חובותיו וסדר עדיפויותיו במחלקה. לכן, כאסטרטגיה הוחלט להגדיר את תפקיד הרוקח בכל מחלקה ולתעד את כל הפעילות הנעשית במחלקה.
לכל אחד מהרוקחים הקליניים בתכנית נכתבה הגדרת תפקידו אשר אושרה ע"י מנהל המחלקה בה הרוקח עובד וע"י הנהלת אגף הרוקחות בבית החולים. מטרה נוספת של הגדרת התפקיד מתייחסת לצורך בהחלפת אחד הרוקחים בעקבות היעדרות – קיום הגדרות ברורות יאפשר הסתגלות קלה יותר לממלא המקום.
מגוון הפעילויות השגרתיות הנעשות ע"י הרוקח במחלקה כולל:
קבלת היסטוריה תרופתית של מהמטופלים
הדרכת המטופלים אודות נטילה נכונה של תרופותיהם לצורך הגברת היענות ומניעת תופעות לוואי
שיתוף פעולה עם הצוות הרפואי של המחלקה בכתיבת הנחיות ופרוטוקולים טיפוליים
הדרכות והרצאות לצוות הרפואי והסיעודי של המחלקה
ביצוע הזמנת התרופות לאותה מחלקה ומעקב אחרי צריכת תרופות
סקירת התיקים הרפואיים של המטופלים לצורך:
מניעת טעויות רפואיות
התאמת מינוני תרופות ודרכי מתן אופטימליות
ניטור תופעות לוואי תרופתיות
מניעת אינטראקציות בין-תרופתיות
ניטור פרמקוקינטי
ההתערבויות היזומות של הרוקחים הקליניים מתועדות ב"טופס מעורבות רוקח" שנועד לכך ומחלק את ההתערבויות לקטגוריות לצורך ניתוח נוח של הנתונים.
התוצאות המוצגות מסתמכות על סיכום מדגמי של טפסי מעורבות ממספר מחלקות.
הסיבות להתערבות רוקחים קליניים במחלקה מוצגות בגרף 1 (א-ה). - לצפיה לחץ כאן
סוגי ההמלצות השונות שניתנו ע"י הרוקחים הקליניים מסוכמים בטבלה 1 (א-ב)
|
סוג ההמלצה
|
מחלקה פנימית
|
מחלקת ילדים
|
|
שינוי התרופה
|
3
|
-
|
|
שינוי משטר מינונים
|
33
|
50
|
|
הוספת תרופה
|
33
|
-
|
|
הפסקת תרופה
|
16
|
14
|
|
מתן יעוץ והמלצות
|
9
|
14
|
|
ניטור
|
1.5
|
14
|
|
שינוי דרך מתן
|
4.5
|
7
|
טבלה 1-א. סוג ההמלצות (% מסך ההמלצות) שניתנו ע"י רוקח קליני במחלקה פנימית (הר הצופים) ומחלקת ילדים (עין כרם)
|
סוג ההמלצה
|
שירות כאב אקוטי
|
מרפאת כאב אמבולטורית
|
|
שינוי התרופה
|
32
|
26.7
|
|
שינוי משטר מינונים
|
24
|
20
|
|
הוספת תרופה
|
36
|
33.3
|
|
הפסקת תרופה
|
4
|
13.3
|
|
מתן יעוץ והמלצות
|
4
|
6.7
|
טבלה1-ב. סוג ההמלצות (% מסך ההמלצות) שניתנו ע"י רוקח קליני ביחידה לשיכוך כאב
אחוז ההמלצות שהתקבלו ע"י הרופא המטפל נע בין 84.3% ל- %96 במחלקות שונות / חודשים שונים.
מספר המטופלים אותם מראיין רוקח קליני (או עובר על הרישומים בגיליון) נע בין 15 ל-32 ליום.
מספר ההתערבויות היזומות הממוצע הוא 3.3 התערבויות ליום לרוקח.
בנוסף למידע המסוכם כאן מתבצעת פעילות מחקרית ופרויקטים נוספים במחלקות השונות, אך פעילות זו איננה הנושא של סקירה זו ולא תתואר כאן.
חשוב לציין, שיש מספר רוקחים מחלקתיים בהדסה אשר שנים רבות מעניקים שירותי רוקחות קלינית במחלקות בהם מועסקים (פנימיות, אונקולוגיה), אך גם תוצאות פעילותיהם לא מובאת בסקירה זו.
סיכום הפעילות האקדמית
הרחבת הרוטציות של סטודנטים למוסמך ברוקחות קלינית
עד לשנת 2003 היה מספר קטן מאוד של רוקחים קליניים מנוסים המועסקים בבתי חולים המסונפים לאוניברסיטה העברית. כתוצאה מכך, הסטודנטים לרוקחות קלינית קיבלו הדרכה צמודה מרוקח מנוסה רק בחלק מצומצם מהמחלקות בהן עשו רוטציות. ברוב המחלקות ההדרכה ניתנה ע"י רופאי המחלקה. אמנם ברוב המחלקות הרופאים נותנים הדרכה מצוינת, אך היא איננה תמיד אופטימאלית עבור סטודנטים לרוקחות קלינית, מכיוון שהיא מתרכזת בקליניקה ללא דגש משמעותי על הפן הרוקחי. בנוסף, רופא המחלקה לא מהווה מודל חיקוי לסטודנטים.
כיום, תכנית הרוטציות של הסטודנטים לרוקחות קלינית השתנתה, ולכל סטודנט יש הזדמנות לעבוד וללמוד מכל אחד מהרוקחים הקליניים במחלקות הדסה במהלך כ-4 שבועות. ניתנת להם הזדמנות להכיר את הפעילות הקלינית המעשית במקביל לרכישת הידע התיאורטי.
תכנית הרוטציות של סטודנטים לתואר בוגר ברוקחות
יצירת תשתית לפעילות של הרוקחות הקלינית בהדסה אפשרה ליישם תכנית לרוטציות קליניות של 120 תלמידי בוגר לרוקחות בכל שנה. לכל תלמידי בוגר יש הזדמנות להגיע בקבוצות קטנות של 4 סטודנטים למספר ימים של התנסות במחלקות שונות תחת הדרכתם של הרוקחים הקליניים והסטודנטים למוסמך ברוקחות קלינית. הסטודנטים מקבלים הדרכה ליד מיטת החולה ובעצם מקבלים הזדמנות להיחשף לפן המעשי של טיפול תרופתי בחולה מאושפז.
בנוסף לכך, נפתח קורס חדש "טיפולים אנטיביוטיים" לתלמידי בוגר בשנה ד', אותו מלמד הרוקח הקליני של היחידה למחלות זיהומיות.
לסיכום, המאמץ לבסס שירות של רוקחות קלינית בשני בתי החולים של מרכז רפואי הדסה צלח, וכיום שישה רוקחים קליניים עובדים במחלקות שונות של בית החולים. חלק ניכר מהעבודה מתרכז במתן שירותי רוקחות מתקדמים במחלקה, יעוץ והדרכה לצוות הרפואי ולמטופלים, כתיבת פרוטוקולים והנחיות טיפוליות ועשייה מחקרית. במקביל, כ-4 חודשים בשנה מוקדשים להדרכת סטודנטים לתואר מוסמך ברוקחות קלינית והדרכת תלמידי בוגר של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית.
המשוב מן המחלקות חיובי מאוד, ובא לידי ביטוי במספר מכתבי תודה מהנהלת הצוות הרפואי/הסיעודי של המחלקות.
לדעתי, ישנן שתי נקודות חשובות שיש צורך להדגישן פעם נוספת. האחת היא הצורך בהגדרת תפקיד לכל רוקח קליני במחלקה בה מתחיל שירות חדש של רוקחות קלינית, שבעזרתו ניתן לקבוע מסגרת פעילות, לידיעת הרוקח וצוות המחלקה. הנקודה השנייה היא הצורך בתיעוד הפעילות. כפי שנאמר ע"י קודמיי "If it isn’t documented, it isn’t done". כל הפעילות צריכה להיות מתועדת בטפסי מעורבות (ידניים או ממוחשבים) וההמלצות נרשמות בגיליונות החולים. אכן, יש משקל רב יותר ומשמעות גדולה יותר להמלצות שנכתבו לעומת אלה שנאמרו בעל פה. הרוקח, כחלק מהצוות המטפל, צריך לשקול בכובד ראש כל אחת מהמלצותיו ולקחת אחריות עליהן. זו דרך להשגת התוצאות הטובות יותר עבור המטופל, להפגנת מקצועיות ולקבלת הכרה מקצועית מהצוות הרפואי.
|
