Arimidex לעומת Tamoxifen בטיפול בשלב מוקדם של סרטן שד

סיכום: זהו עדכון מחקר ארוך-טווח לאחר חמש שנות טיפול ושלוש שנות מעקב. חזרת המחלה ירדה בטיפול באנאסטזול, אך התמותה הכללית הייתה דומה בשתי הקבוצות.

מעכבי ארומאטאז הכוללים את התרופות

v Anastrozole (ARIMIDEX)

v Letrozole (FEMARA)

v Exemestane (AROMASIN)

נמצאים כיום בשימוש נרחב כטיפול משלים (אדג'ובנטי) לנשים שחלו בסרטן השד.

בניסוי שנערך, נשים פוסטמנופאוזליות עם שלב מוקדם של סרטן השד קבלו אנאסטרוזול או טמוקסיפן למשך חמש שנים כטיפול משלים ראשוני. דיווח קודם, הראה כי שלוש שנים לאחר תום הטיפול, מספר הנשים שאצלם לא הייתה חזרת המחלה היה גדול במידה משמעותית במטופלות שקבלו אנאסטרוזול לעומת טמוקסיפן. עתה, מדווחים החוקרים על תוצאות לטווח ארוך של 6241 משתתפות בניסוי. בתקופה של 8.3 שנים בממוצע מאז תחילת הניסוי, כ 20% מהנשים פיתחו מופע חוזר של סרטן השד. מספר הנשים שאצלם לא הייתה חזרת המחלה נותר גדול משמעותית בקבוצת המטופלות באנאסטרוזול מאשר בקבוצת המטופלות בטמוקסיפן. מבין החולות בעלות רצפטור חיובי להורמון (שהיוו רוב באוכלוסיית הניסוי) , היו שעורים נמוכים יותר של חזרת מחלה (24%), חזרה של סרטן באיבר אחר (16%) וסרטן בשד השני (40%) בקבוצת מקבלות האנאסטרוזול בהשוואה לטמוקסיפן. התמותה הכללית הייתה דומה בשתי הקבוצות. שעור השברים השנתי היה גבוה יותר בנשים שקיבלו אנאסטרוזול לעומת טמוקסיפן בחמש השנים של הטיפול (3% לעומת 2%) אך לא לאחר מכן.

הערה:בקרב נשים מנופאוזליות עם שלב מוקדם של סרטן השד, ההשפעה המיטיבה של אנאסטרוזול , בהשוואה לזו של טמוקסיפן, נמשכת גם שנים אחדות לאחר תום הטיפול. העדר יתרון בנושא התמותה הכוללת דורש המשך מעקב. הפחתה מזערית בתמותה לאחר חזרת המחלה בקבוצת מקבלות האנאסטרוזול מתאזנת עם עליה מסוימת בתמותה כתוצאה מסוגי סרטן שאינו סרטן השד.

Lancet Oncol. 2008 Jan;9(1):45-53.

למאמר – לחץ כאן

סיכמה:מיקי דרורי – מערך רוקחות ופארמקולוגיה, מכבי שירותי בריאות