הצעה לפורמט עדכני לעלון לצרכן

מוגש על ידי הועדה להערכה מחודשת של מתכונת העלון לצרכן

פברואר 2008

הנחיות כלליות:

• העלונים ינוסחו בצורה ידידותית לצרכן ,מדויקת ובשפה מובנת לקהל הרחב.
• בעלוני תכשירים המשמשים בעיקר לילדים, העלון ינוסח בלשון המופנית למטפל.
• הטקסט יופיע לפחות בגודל 7, פונט אריאל (בעברית). כאשר הטקסט מופיע בשפות נוספות, יבחר פונט דומה ככל שניתן.
• הכותרות יהיו גדולות יותר וממוספרות.
• כל זאת כדי להקל על הצרכנים לאתר בקלות מידע הדרוש להם.
• יש להקפיד על פסקאות קצרות ומשפטים קצרים. יש להשתמש בשפה פשוטה המובנת לקהל הרחב. כאשר יש צורך לפרט, המידע יופיע ב"נקודות" ("bullets"):
• לדוגמא:
• ..........
• ..........
• ..........
• יש להימנע מחזרות על מידע. ניתן לעשות זאת ע"י הפנית הקורא לחלק אחר בעלון בו מפורט המידע הרלוונטי.
• "מילון המונחים" המופיע באתר ה Infomed ישמש כקו מנחה לתרגום לעברית של מונחים רפואיים, בשפה המובנת על ידי הקהל הרחב:
• http://www.infomed.co.il/medGlossary.asp
• השימוש בציורים ובסמלים (פיקטוגרמות) מומלץ. ניתן ומומלץ לציין סימן גרפי המורה על שלילה כגון: "X לדוגמא לפני הכותרת של "התוויות נגד", סימן גרפי המורה על הדגשה כגון: ! בראש כל תת כותרת של "אזהרות".
• שימוש בצבע (במידה) מומלץ.
• ניתן לציין (באופן שאינו פרסומי) את חשיבות הטיפול במצב הרפואי: למשל- חשיבות הטיפול ביתר לחץ דם.

  ---

הצעה לפורמט עדכני לעלון לצרכן (באדום: טקסט אשר יופיע בעלון. כאשר הטקסט האדום מודגש (bold ) תופיע הדגשה גם בעלון)

עלון לצרכן לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו- 1986

שם התכשיר צורתו והחוזק

חומר/ים פעיל/ים (בעברית ובאנגלית) וכמותו/תם או ריכוזו/זם ביחידת מינון.

*חומרים בלתי פעילים ואלרגניים בתכשיר – תופיע הפניה למיקומם בעלון.

"קרא בעיון את העלון עד סופו בטרם תשתמש בתרופה. אם יש לך שאלות נוספות, פנה אל הרופא או אל הרוקח" .

בתרופות מרשם: " תרופה זו נרשמה לטיפול במחלתך. אל תעביר אותה לאחרים. היא עלולה להזיק להם אפילו אם נראה לך כי מחלתם דומה"

בתרופות ללא מרשם: "תרופה זו ניתנת ללא צורך במרשם רופא." (לפי העניין יופיע: "התרופה מיועדת למבוגרים / לילדים מעל גיל X , מתחת לגיל זה יש לפנות לרופא) . עליך להשתמש/ לבלוע אותה בצורה נכונה. היוועץ ברוקח אם הינך זקוק למידע נוסף. עליך לפנות אל הרופא באם סימני המחלה (סימפטומים) מחמירים או אינם משתפרים לאחר X ימים."

1) בחלק זה תופיע הקדמה , ספציפית לכל תכשיר. נקודת ההנחה היא שחלק גדול מהציבור לא יקרא את העלון עד סופו ולפיכך בחלק זה צריך להופיע מידע חיוני ביותר הייחודי לתכשיר. לשם דוגמא: כאשר מדובר על תכשירי isotretinoin יופיעו כאן האזהרות הייחודיות בנוגע להריון.

יש להקפיד במיוחד על כך שהחלק הזה יהיה קצר ( כ 5-6 נקודות), ואורך המשפטים- קצר.

מידע נוסף שיופיע כאן: "למה מיועדת התרופה?" [התויה מאושרת בשפה מובנת- אין צורך לפרט כמו בתעודת הרישום. יש להזכיר גם את הקבוצה התרופתית (תרפויטית) עליה נמנה התכשיר בשפה המובנת לקהל הרחב. אם מתאים יש לציין: " תרופה זו משמשת לצרכים אבחנתיים (דיאגנוסטיים) בלבד"]

חשוב להקפיד כי המידע אשר יופיע כאן יהיה חיובי עד כמה שניתן, אך לא פרסומי, וזאת כדי לאזן את החלק העוסק בתופעות לוואי (בהמשך) אשר מעורר את עיקר החרדות בציבור.

ניתן להפנות כאן לסעיפים שיופיעו בהמשך העלון.

2) הכותרת: " לפני שימוש בתרופה"

ניתן להוסיף תת כותרות על תת הכותרות המפורטות אם הדבר מקל על הקריאה. על המידע המופיע בחלק זה לקחת בחשבון קבוצות שונות של משתמשים, למשל: קשישים (יש לציין את טווח הגילאים), ילדים, משתמשים בעלי תפקוד כלייתי או כבדי לקוי וכו'.

תת הכותרות:

" אין להשתמש בתכשיר אם:"

(יפורטו התויות הנגד)

· לפי העניין יופיע: "אתה רגיש (אלרגי) לחומר"/ "חומרים" "הפעיל"/ " הפעילים" או לכל אחד מהמרכיבים הנוספים אשר מכילה התרופה" ( אם מתאים יש להפנות לרשימת המרכיבים הלא פעילים).......

· ..........

· ...........

[ יש לתת כאן מידע על התויות נגד מוחלטות, בהתאם לעלון לרופא. המידע יופיע בשפה מובנת לחולה והוא מוגבל להתוויות נגד בלבד, כולל כאלה הנובעות מאינטראקציות עם תכשירים רפואיים אחרים. אזהרות נוספות יפורטו בחלק הבא ("אזהרות מיוחדות"). יש לציין את כל התויות הנגד ולא את השכיחות או החמורות ביותר. המידע יופיע במסגרת]

" אזהרות מיוחדות הנוגעות בשימוש בתרופה "

לפי העניין יופיעו:

· " אם אתה........."

· " כאשר........."

· " לפני הטיפול ב ,Xספר לרופא אם .........."

בשפה מובנת לחולה, יופיעו כאן אזהרות מיוחדות (and precautions (warning.

"אם אתה לוקח תרופות אחרות כולל תרופות ללא מרשם ותוספי מזון, ספר על כך לרופא. במיוחד יש ליידע את הרופא אם אתה לוקח:

· (שם חומר פעיל- למשל: "ריפמפיצין") ( מטרת השימוש- למשל: "לטיפול בשחפת") (יש לתאר את השפעות התרופות הנוספות על התרופה הנידונה ולהפך. יש להתייחס להגברת/ החלשת פעילות התרופה ולהארכת/ קיצור משך פעולתה.)

· .............

· ..............

· ............

(שם התרופה ייכתב אם מדובר במספר מועט של תרופות . במספר תרופות המשתייכות לאותה קבוצה פרמקותרפויטית, מספיק לציין את שם הקבוצה, ואין צורך לפרט.)

"נטילת" / " שימוש ב" X ומזון"

( יש לפרט כאן אינטראקציות אשר אינן קשורות לתכשירים רפואיים. לדוגמא, אין לצרוך חלב יחד עם טטרציקלינים , אין לצרוך כלל אלכוהול במהלך טיפול בבנזודיאזפינים.

בתרופות לבליעה, יש לפרט האם יש ליטול את התרופה עם מזון, במהלך/ לפני הארוחות, או לציין במפורש אם למזון אין כלל השפעה וכו'.)

" הריון והנקה ........... " אם מתאים, יופיע בהמשך: " יש להיוועץ ברופא" "או ברוקח" "לפני השימוש בתרופות." (על פי העניין תופיע הפניה להתייעצות עם הרופא או עם מרכז טרטולוגי. מידע על טרטוגניות בשפה מובנת לקהל הרחב, יופיע כאן כאשר התרופה אסורה לשימוש במהלך הריון)

" נהיגה ושתיית אלכוהול" (תופיע אזהרה לפי הצורך): " אין לנהוג בזמן השימוש בתרופה בגלל ש..."

"עישון" (אזהרה תופיע אם יש צורך)

(אזהרות נוספות לפי העניין).

3 . הכותרת: "איך תשתמש בתרופה?"

ניתן להוסיף תת כותרות על תת הכותרות המפורטות אם הדבר מקל על הקריאה.

בתרופת מרשם-"תמיד יש להשתמש לפי הוראות הרופא."

בכל התרופות- עליך לבדוק עם הרופא או הרוקח אם אינך בטוח."

• "המינון המקובל הוא.........."

(כולל תדירות המתן)

במידה ויש כמה התוויות יש לציין אותן ואת המינון המתאים לכל התוויה בנוסח המובן ביותר לצרכן.

• צורת הנטילה- על פי העניין, הוראות כגון:

" אין לבלוע", "לשימוש חיצוני בלבד" ,"לנער לפני השימוש".

" לבלוע את התרופה עם מים"- על פי כל מקרה לגופו (לדוגמא: תכשירי Alendronate) תצוין,

בהתאם לנדרש, כמות השתייה הנדרשת. ההערה הספציפית לגבי התכשיר תהיה מבוססת על נתוני

התכשיר הרלוונטיים.

" למהול היטב במים", "המס תרופה זו בטרם נטילתה", "התרופה חייבת להיות מומסת בפה",

"לנער לפני השימוש"- בהתאם לתכשיר, יופיעו הוראות מפורטות.

יצוינו ההוראות הרלוונטיות המפורטות בנספח 8 א' : "אופן השימוש בתכשיר- הוראות כלליות" בצורות מינון שכיחות.

הוראות פתיחה – אם קיימות הוראות מיוחדות, יופיעו כאן.

לגבי כתישה/חצייה/לעיסה: אין לאסור אלא אם כן קיימת סיבה לכך ואז יש לציינה -למשל: ציפוי

אנטרי.

• משך הטיפול- לפי העניין, יש לציין במפורש אם זמן הטיפול בתרופה מוגבל. הכוונה במיוחד לתרופות ללא מרשם ולא לתרופות כרוניות. כך למשל יכול להופיע כאן, לפי העניין, מידע בנושאים הבאים:

- כמה זמן בדרך כלל נמשך הטיפול בתרופה.

- משך הזמן המקסימלי של הטיפול- רלוונטי במיוחד לתכשירי .OTC

- פרקי הזמן ללא טיפול.

- מקרים בהם יש להגביל את זמן הטיפול.

"בדיקות ומעקב" לפי העניין יצוין כאן: "לפני תחילת השימוש בתרופה הרופא יפנה אותך לבדיקת ...... . בתקופת הטיפול יתכן ותופנה גם לבדיקת..... ".

"אם נטלת בטעות מינון גבוה יותר עליך...." יש לפרט תסמינים של מינון יתר בשפה מובנת, ומה על הצרכן לעשות במקרים אלה. בהמשך יופיע, לפי העניין: "אם נטלת מנת יתר או אם בטעות בלע ילד מן התרופה, פנה מיד לרופא או לחדר מיון של בית חולים והבא אריזת התרופה איתך."

"אם שכחת ליטול את התרופה..." לפרט מה על הצרכן לעשות. למשל:

"אם שכחת ליטול תרופה זו בזמן הדרוש, אין ליטול מנה כפולה. קח את המנה הבאה בזמן הרגיל והיוועץ ברופא"

בתרופות מרשם יופיע:" יש להתמיד בטיפול כפי שהומלץ על ידי הרופא".

בהתאם לעניין יופיע: " גם אם חל שיפור במצב בריאותך,אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא או הרוקח". יש לציין מה הסיבה לאיסור הפסקה של השימוש בתרופה לפני הזמן:

"אם אתה מפסיק את נטילת התרופה...."

יש לציין, לפי העניין, השלכות של טיפול לא רציף או סיום הטיפול לפני הזמן, בניגוד להוראות הרופא. יש לציין תופעות של גמילה מהתרופה, במידה וקיימות כאלה. יש להדגיש כי טרם ההפסקה יש לדון עם הרופא או הרוקח (אם מתאים) בהשלכות. המידע יופיע בשפה מובנת לקהל הרחב.

• "כיצד תוכל לסייע להצלחת הטיפול?" על פי העניין יופיעו הוראות המפורטות בנספח 8 ב'.

אם רלוונטי יש לסיים את הפיסקה במשפט:

"אם יש לך שאלות נוספות בנוגע לשימוש בתרופה, היוועץ ברופא או ברוקח"

4. הכותרת:"תופעות לוואי"

" כמו לכל תרופה, השימוש ב X עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. אל תיבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי. יתכן ולא תסבול מאף אחת מהן"

ככלל- בתיאור תופעות הלוואי יצוינו סימנים שהחולה יכול להבחין בהם בעצמו. יש להקפיד על נוסח פשוט ולהימנע ממונחים רפואיים או מדעיים.

"יש לפנות מיד לרופא אם ....." - יש לפרט כאן את תופעות הלוואי החמורות המחייבות פעולה, אם ישנן כאלה. ניתן להשתמש ב " יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי אם....." כאשר מדובר על מצבים אשר אינם מחייבים פעולה מיידית.

"תופעות לוואי נוספות" יפורטו תופעות לוואי נוספות, לפי סדר שכיחות יורד, כאשר הקטגוריות שהוחלט עליהן הן:

"מופיעות לעיתים קרובות" שכיחות של עד 1:100

"מופיעות לעיתים רחוקות" בין 1:100 ל- 1:1000

" מופיעות לעיתים נדירות מאוד" בין 1:1000 ל- 1:10000

לא יצוינו תופעות לוואי ששכיחותן קטנה אף יותר מ 1:10000.

" אם אחת מתופעות הלוואי מחמירה, או כאשר אתה סובל מתופעת לוואי שלא הוזכרה בעלון, עליך להתייעץ עם הרופא."

תופעות מיוחדות בילדים , אם ישנן כאלה, יפורטו בסעיף זה.

5. הכותרת :" איך לאחסן את התרופה?"

• "מנע הרעלה! תרופה זו וכל תרופה אחרת יש לשמור במקום סגור מחוץ להישג ידם של ילדים ו/או תינוקות ועל ידי כך תמנע הרעלה. אל תגרום להקאה ללא הוראה מפורשת מהרופא."

• אין ליטול תרופות בחושך! בדוק התווית והמנה בכל פעם שהינך נוטל תרופה. הרכב משקפיים אם הינך זקוק להם.

• "אין להשתמש בתרופה אחרי תאריך התפוגה ((exp. date המופיע על גבי האריזה/ בקבוק/ קרטון/ תווית. תאריך התפוגה מתייחס ליום האחרון של אותו חודש".

• תנאי איחסון: יש לפרט טמפרטורת איחסון בהתאם לנתוני יציבות התכשיר (לפי דף פרטי תכשיר). כך, למשל, יופיע לפי העניין:

" אין לאחסן בטמפרטורה העולה על (°C25)( °C30)" או

" אחסן בטמפרטורה הנמוכה מ (°C25)( °C30)".

" אחסן בקרור ( 2°C-8°C)".

" אחסן במקפיא (ציין טווח טמפרטורה)".

" אין (לאחסן במקרר) (או) (להקפיא)".

" אחסן באריזה המקורית".

· לפי העניין יצוינו חיי המדף לאחר הרחפה, מיהול או אחרי הפתיחה הראשונית של המיכל.

· לפי העניין יצוינו אזהרות כנגד סימנים נראים לעין המעידים על קלקול התרופה:

" אין להשתמש בתרופה אם אתה מבחין ב (תאור סימנים נראים לעין לקלקול התרופה)".

· במידה וקיימות הוראות מיוחדות לגבי הדרך בא יש להפטר מהתרופה לאחר השימוש (למשל במדבקות של חומרים אופיאטיים) או מעודף תרופה וכדומה- ההוראות יפורטו כאן.

6. הכותרת: "מידע נוסף"

· " נוסף על החומר(ים) הפעיל(ים) התרופה מכילה גם" – יש לציין באנגלית את שמות המרכיבים הלא פעילים. חומרים כגון סוכר, נתרן ואספרטם- תצוין כמותם ביחידת מינון. במקרים של רגישויות לחומרים מיוחדים כגון לקטוז וגלוטן- תופיע כאן אזהרה.

· "כיצד נראית התרופה ומה תוכן האריזה"- יובא תיאור פיזי של התרופה: צורה, צבע, מרקם, הדפס על גבי הטבליה וכו'.

כל גודלי האריזות לצורת המינון הנידונה יופיעו כאן , ניתן לציין צורות מתן נוספות וחוזקים נוספים.

· בעל הרישום וכתובתו המלאה בהתאם לרישום. ניתן לציין מספר פקס וכתובת דוא"ל. לא אתר אינטרנט.

· שם היצרן וכתובתו המלאה בהתאם לרישום. ניתן לציין מספר פקס וכתובת דוא"ל. לא אתר אינטרנט.

· שם היבואן וכתובתו אופציונלי.

· עלון זה נבדק ואושר ע"י משרד הבריאות בתאריך: חודש/שנה.

· לפי העניין יופיע: "התכשיר נמכר ללא מרשם רופא" או " התכשיר נמכר עם מרשם רופא בלבד".

· "מספר רישום התרופה בפנקס התרופות הממלכתי במשרד הבריאות....."

· " לשם הפשטות ולהקלת הקריאה, עלון זה נוסח בלשון זכר/ נקבה. על אף זאת, התרופה מיועדת לבני שני המינים." בתרופות המיועדות לבני אחד המינים בלבד לא תופיע הערה זו.

אופן השימוש בתכשיר- הוראות כלליות (נספח 8 א')

רצוי להוסיף איורים אשר יעזרו לצרכן בהבנת אופן השימוש.

תרופות הנלקחות דרך הפה (לבליעה):

1. בתרופות נוזליות, עליך להשתמש בכפית מדידה, מזרק או טפטפת המיועדים למדידת הכמות הנכונה של התרופה. באם לא צורפה כפית או אמצעי מדידה אחר לאריזה, היוועץ ברוקח. אין להשתמש בכפית ביתית לצורך מדידת כמות התרופה. הכפיות הביתיות שונות בגודלן ויתכן שלא תקבל את כמות התרופה הנכונה.

2. פקקים העמידים לפתיחה על ידי ילדים הורידו משמעותית את מספר מקרי ההרעלה הנגרמים על ידי תרופות בכל שנה. אולם, אם אתה מתקשה בפתיחת האריזה, באפשרותך לפנות לרוקח בבקשה להחליף את הפקק של התרופה לפקק רגיל, קל לפתיחה.

מדבקות עוריות:

1. יש להצמיד את המדבקה לאזור בעור אשר הוא נקי, יבש, ללא שער או עם צמיחה מועטה של שער בלבד. יש לבחור באזור ללא צלקות, חתכים או גירויים. לפני הצמדת מדבקה חדשה, יש להסיר את המדבקה הקודמת.

2. אם מדבקה השתחררה או נפלה, יש להדביק מדבקה אחרת במקומה.

3. יש להדביק מדבקה חדשה באזור אחר מהאזור עליו הודבקה המדבקה הקודמת. זאת בכדי להימנע מגירוי עורי או בעיות אחרות.

4. אין לנסות לגזור את המדבקה בכדי לשנות את המינון. היוועץ ברופא אם אתה חושב שהתרופה אינה משפיעה כצפוי.

טיפות עיניים:

1. בכדי להימנע מזיהום, אין לתת לקצה הבקבוק לגעת במשטח כלשהו (כולל העין עצמה). יש לשמור על הבקבוק סגור היטב.

2. יתכן ובקבוק הטיפות אינו מלא; הדבר נועד לאפשר שליטה טובה יותר על קצב הטפטוף.

3. כיצד להשתמש בטיפות: ראשית, רחץ את ידיך. הטה את הראש לאחור. בעזרת האצבע המורה, משוך כלפי מטה את העפעף התחתון, ליצירת מעיין "כיס". יש לטפטף את התרופה אל תוך ה"כיס" שנוצר. עצום עינייך בעדינות. אין למצמץ. השאר בעיניים עצומות למשך 1 עד 2 דקות.

4. אם התרופה היא לטיפול בגלאוקומה או לדלקת עיניים: בנוסף להוראות שניתנו לעיל- מיד לאחר טפטוף הטיפות אל העין, לחץ באמצעות האצבע האמצעית על הפינה הפנימית של העין. יש להמשיך בלחץ 1 עד 2 דקות לאחר הטפטוף אל העין. פעולה זו עוזרת להימנע מספיגת התרופה אל תוך הגוף ובכך עוזרת למנוע תופעות לוואי.

5. לאחר השימוש בתרופה, שטוף היטב את ידיך בכדי לנקותן משאריות של תרופה.

6. בכדי להימנע מהפצת זיהום, אין להשתמש באותו מיכל של תרופה ליותר מאדם אחד.

משחות עיניים:

1. כדי להימנע מזיהום המשחה, אין לאפשר לקצה השפופרת לבוא במגע עם משטח כלשהו ( כולל העין עצמה). לאחר השימוש, יש לנגב את קצה שפופרת המשחה בעזרת ממחטת נייר נקיה ולאחר מכן לסגור היטב את השפופרת.

2. כיצד להשתמש במשחה: ראשית, רחץ היטב את ידיך. משוך את העפעף התחתון, ליצירת "כיס". כמות של כ X מ"מ של משחה הינה בדרך כלל מספיקה, אלא אם קיבלת הוראה אחרת מהרופא או הרוקח. עצום את עיניך בעדינות למשך כ 1 עד 2 דקות.

3. לאחר השימוש במשחת העיניים, רחץ את ידיך בכדי לנקותן משאריות של תרופה.

4. בכדי להימנע מהפצת זיהום, אין להשתמש באותו מיכל של תרופה ליותר מאדם אחד.

טיפות אף:

1. כיצד להשתמש בטיפות: קנח את האף בעדינות. הטה את ראשך לאחור תוך כדי עמידה או ישיבה, או שכב והטה ראשך הצידה. טפטף את הטיפות לכל אחד מהנחיריים, תוך כדי הטיית הראש אחורה למשך מספר דקות, זאת בכדי לאפשר לתרופה להתפזר בחלל האף.

2. שטוף את הטפטפת בעזרת מים חמים ויבש בעזרת ממחטת נייר נקיה. יש לסגור את הבקבוק היטב לאחר השימוש. בכדי להימנע מהפצת הזיהום, אין להשתמש באותו מיכל של תרופה ליותר מאדם אחד.

תרסיס (ספריי) לאף:

1. כיצד להשתמש בתרסיס: קנח את האף בעדינות. בראש זקוף, רסס את התרופה אל תוך כל אחד מהנחיריים. שאף מספר שאיפות קצרות תוך כדי ריסוס התכשיר.

2. שטוף את קצה הבקבוק בעזרת מים חמים. שים לב שלא יכנסו מים אל תוך הבקבוק. נגב בעזרת ממחטת נייר נקיה. יש לסגור את הבקבוק לאחר מכן. בכדי להימנע מהפצת הזיהום, אין להשתמש באותו מיכל של תרופה ליותר מאדם אחד.

טיפות אוזניים:

1. בכדי להימנע מזיהום הטיפות, אין לאפשר מגע של קצה הבקבוק במשטח כלשהו (כולל האוזן).

2. יתכן והבקבוק אינו מלא; הדבר נועד בכדי לאפשר שליטה טובה יותר על קצב הטפטוף.

3. כיצד להשתמש בטיפות: שכב על הגב או הטה את הראש כך שהאוזן הזקוקה לטיפול מופנית כלפי מעלה. ישר את תעלת האוזן: למבוגרים: בעדינות משוך את תנוך האוזן למעלה ולאחור; לילדים: משוך בעדינות למטה ולאחור.

טפטף את התרופה אל תוך תעלת האוזן. שמור על המצב בו האוזן מופנית כלפי מעלה למשך כ 5 דקות, כך שהתרופה תוכל להיכנס עד לתחתית תעלת האוזן (לילדים וחולים נוספים אשר אינם מסוגלים לא לזוז במשך 5 דקות, נסה לשמור על המצב בו האוזן המטופלת פונה כלפי מעלה למשך זמן של לפחות 1 או 2 דקות).

4. אין לשטוף את הטפטפת לאחר השימוש. יש לנגב את קצה הטפטפת בעזרת ממחטת נייר נקיה, ולשמור על הבקבוק סגור היטב.

נרות (פתילות) המיועדים לפי הטבעת (רקטום):

1. כיצד להחדיר את הנר: ראשית, שטוף היטב את ידיך. הסר את העטיפה של הנר והרטב מעט במים. שכב על הצד. דחוף את הנר עמוק ככל שתוכל אל תוך הרקטום, בעזרת האצבע. אם הנר רך מכדי לאפשר את החדרתו, קרר אותו במקרר למשך 30 דקות או הזרם עליו מים קרים לפני הוצאתו מהעטיפה.

2. שטוף את ידיך לאחר החדרת הנר.

משחות או קרמים המיועדים לפי הטבעת (רקטום):

1. נקה ויבש היטב את אזור הרקטום (פי הטבעת). השתמש בכמות קטנה של הקרם או המשחה, מרח אותה בעדינות באזור.

2. אם הרופא ביקש ממך להכניס את התרופה אל תוך פי הטבעת (הרקטום): ראשית, חבר את המוליך הפלסטי אל השפופרת הפתוחה. החדר את קצה המוליך אל תוך הרקטום ולחץ בעדינות על השפופרת בכדי להכניס את הקרם או המשחה פנימה. הסר את המוליך מהשפופרת ורחץ אותו באמצעות מים חמים וסבון. בתום השימוש- סגור את השפופרת בפקק.

3. שטוף את ידיך לאחר השימוש בתרופה.

תרופות המיועדות לשימוש וגינלי (בנרתיק):

1. כיצד להחדיר את התרופה: ראשית, רחצי את ידייך. השתמשי במוליך המיוחד. יש לעקוב אחרי הוראות השימוש המפורטות. אם הינך בהריון, יש לבדוק עם הרופא האם להשתמש במוליך לצורך החדרת התרופה.

2. עלייך לשכב על הגב, ברגליים כפופות וכאשר הברכיים שלך פונות כלפי מעלה. באמצעות המוליך, החדירי את התרופה לנרתיק עמוק ככל שתוכלי מבלי להשתמש בכוח או ליצור חוסר נוחות. שחררי את התרופה על ידי דחיפת הבוכנה. המתיני מספר דקות לפני שתקומי מהשכיבה.

3. רחצי את המוליך ואת ידייך בעזרת סבון ומים חמים.

"כיצד תוכל לסייע להצלחת הטיפול?" - (נספח 8 ב')-

תכשירים נגד תולעים:

בנוסף לטיפול התרופתי, יש להקפיד על כביסת לבנים, פיג'מות ומצעים כדי למנוע הדבקה חוזרת.

ביצי התולעים עלולות להיאחז מתחת לציפורניים. לכן יש להקפיד על גזיזת ציפורניים וניקיונן וכן רחצה יסודית של ידיים לאחר כל ביקור בשרותים.

תכשירי עור נגד פטריות:

לחות מעודדת את צמיחת הפטריות. לכן יש לשמור על יובש במקום הנגוע.

יש לרחוץ האזור הנגוע לפני כל מריחה של התרופה. בין טיפול לטיפול במשחה- ניתן להשתמש באבקה נגד פטריות כדי לייבש את המקום.

אם הטיפול ברגליים- יש להקפיד על רחיצה יסודית וייבוש במיוחד בין הבהונות. רצוי להשתמש בגרביים מכותנה; יש להימנע מללבוש גרביים מצמר או מחומרים סינטטיים. רצוי להחליפם מספר פעמים ביום (לפי כמות הזיעה).

בעונות המתאימות מומלץ לנעול סנדלים ללא גרביים.

תכשירים לדלקות/ פטריות בנרתיק:

תיתכן הדבקה של בן הזוג ולכן יש להקפיד על הימנעות ממגע מיני או על שימוש בקונדום בעת מגע מיני במשך כל תקופת הטיפול. כמו כן רצוי להתייעץ עם הרופא בדבר הצורך בטיפול תרופתי גם בבן הזוג.

אם הינך משתמשת בתכשיר לשטיפת הנרתיק בין טיפול לטיפול, הקפידי לא להחדיר את נוזל השטיפה בעוצמה ובכמות רבה מדי כדי לא להחדיר הנוזל לרחם- דבר העלול להעביר את הזיהום לשם.

אם הנך בהריון- התייעצי עם הרופא לפני השימוש.

בעת השימוש בתרופה לנרתיק- תיתכן הכתמה של הלבנים.

תכשירים נגד כינים:

1. בנוסף לטיפול התרופתי ,שימוש יום יומי במסרק כינים צפוף על שער נקי ומסורק, תוך הקפדה על סירוק קווצות קטנות של שער בכל פעם מבסיסי השערות ועד הקצוות, ימנע התבססות אוכלוסיית כינים בראש ויכול ללא טיפול חוזר לפתור את הבעיה.

2. טיפול בחפצים אישיים: ברוב המקרים הדבקה בכינים מתרחשת כאשר כינה עוברת מראש לראש. הסיכוי להדבקה מכינים אשר נפלו על חפצים אישיים או כלי מיטה נמוך ביותר, מאחר ושרידות הכינים מחוץ לראש האדם כינים נמוכה - כינים עד יום אחד וביצי כינים עד שבוע.

ליתר ביטחון במצב של נגיעות בכינים רצוי לכבס וליבש בחום ציפיות סדינים מגבות וצעצועי פרווה אשר באים במגע ישיר עם הראש, ולרחוץ במים חמים מברשות שער, מסרקים, אביזרי שער כובעים וכד'.

3. יש לסרק את ראש הילד עשרה ימים לאחר הטיפול. במידה ונמצאו כינים חיות יש לחזור על הטיפול. במקרה שנשארו כינים חיות בתום הטיפול (שני מחזורי טיפול), יש לטפל בתכשיר המכיל חומר פעיל אחר (ניתן להתייעץ עם הרוקח).