ב"ה

22 יולי 2001

תוכנית להכשרת רוקחים במסגרת התמחות (סטאג’)

 

 

 

כללי

 

במסגרת לימודי הרוקחות המתקיימים בארץ יש חובה לבצע ששה חודשי התמחות (סטאג’) כדי לעמוד בחובות האקדמיים של האוניברסיטאות כדי לקבל תואר ראשון ברוקחות. קיימות מספר בעיות אשר צצות ועולות מן השטח על ידי מתמחים ( סטאג'רים) ורוקחים וותיקים אשר מצרים על כך שלא קיימות תכניות מובנות להכשרת הסטודנטים במסגרת זו.

 

המטרה

 

במסגרת תכנית העבודה השנתית של הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות בישראל נקבעה משימה לשנ"ע 2001 לבחון את מטרות ומבנה ההתמחות (סטאג’) ולהמליץ על דרכים לשיפור ההכשרה של הרוקח בהתמחות (סטאג’). מטרה זו חשובה לאור העובדה שהתלמיד עשוי לבצע השתלמות/הכשרה זו במספר מגוון של מוסדות אשר אינם מתואמים בינהם בתכנים אשר עליהם להעניק לסטאז'רים.

 

השיטה

 

הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות נפגשה עם הגורמים אשר יש להם חלק בתהליך ההתמחות (סטאג’) ובהם: סטודנטים אשר בצעו התמחות (סטאג’) לאחרונה, נציגי בית הספר לרוקחות בתחום זה וכמובן רוקחים מכל גווני הקשת המקצועית המעסיקים  מתמחים (קהילה, תעשיה פרמצבטית, בתי חולים, מוסדות גדולים וכו'). הוועדה בחנה את המטרות של  ההתמחות והתכנים אשר מומלץ להעביר במהלך תקופה זו. בנוסף נבחנו צעדים לאחידות ובקרה על לימודי ההתמחות (סטאג’) במטרה להביא למכנה המשותף הרחב ביותר לכלל המוסדות המעסיקים  מתמחים.

 

להלן יובאו הבעיות אשר אותרו:

 

1)       אין אחידות ותאום בין התכנים אשר מועברים למתמחים.

2)        קיים ניצול של המתמחים ככח אדם לביצוע משימות "כלליות לוגיסטיות".

3)        לא ניתן למתמחים זמן ודחיפה מספקת לעיון בספרות מיקצועית.

4)        קיימים קשיים בירוקרטיים לשנות את מקום ההתמחות (סטאג’) במידה והמתמחה מעוניין להחליפו (למשל כשאין "כימיה" בין המעסיק למתמחה).

5)       אין התייחסות מספקת לסיכומים אשר מבצעים המתמחים "במחברת ההתמחות (סטאג’)" .

6)        אין משוב מובנה שמועבר למתמחים במהלך ההתמחות או לאחריה.

7)        אין תוכנית מסודרת להיקף הנושאים שיש להעביר למתמחים.

8)        קיימת הגבלה למתמחים בניפוק תרופות לקהל (לא נותנים למתמחה מספיק פעילות בנושא זה).

 

 

להלן ההמלצות אשר גובשו בדיוני הוועדה המקצועית:

 

1)       יש לקבוע תכנים מיקצועיים מינימליים אשר יש להעביר למתמחים בתקופת ההתמחות (סטאג’).

2)        יש לקיים מפגשים תקופתיים במהלך ההתמחות לצורך קבלת משוב על הנושאים שהועברו.

3)        מומלץ כי המדינה תשקול מימון ההתמחות (סטאג’) כחלק מהעלויות של הלימודים בשיתוף האוניברסיטאות. (ההתמחות (סטאג’) נחשבת כחלק מהלימודים הפורמאליים).

4)        יש לקבוע קריטריונים לגבי המוסדות בהם ניתן לבצע התמחות (סטאג’), ומה הבקרה הנדרשת.

5)        יש לבסס קבלת משוב מהמתמחים על איכות הלימוד במוסדות בהם ביצעו את התמחותם.

6)        בית הספר לרוקחות בשיתוף משרד הבריאות יסמיכו מוסדות רוקחיים לביצוע התמחות (סטאג’).

7)        רשימת המוסדות המוסמכים לצורך ביצוע התמחות (סטאג’) תובא לידיעת הסטודנטים טרם בחירת מקום ההתמחות.

8)        יש לפשט את תהליך אשור ביצוע ההתמחות (סטאג’) או בקשות לשינוי תוך כדי ההתמחות (סטאג’).

9)        יש להכשיר "מדריכי התמחות (סטאג’)" במוסדות אשר יהיו מעונינים להעסיק מתמחים.

10)    יש לבחון את הצורך בבחינה בתום ההתמחות (סטאג’).

11)    מומלץ להקים וועדה קבועה שתפקח על מבנה ההתמחות (סטאג’) ותכני הלימוד אשר חברה יהיו: נציג האקדמיה- יו"ר, נציגי קהילה, תעשיה, בתי חולים ומשה"בר, נציג ארגון הרוקחות בישראל.

12)    "מדריך להתמחות" יהיה רוקח בעל שלוש שנות ניסיון לפחות.

13)    מומלץ לקיים מפגשים עיתיים במהלך ההתמחות (סטאג’) במסגרתם יועברו על ידי נציגי בית הספר לרוקחות נושאים מיקצועיים נוספים אשר לא נלמדו במהלך הלימודים.

 

 

גובשו נושאים שיש ללמד במהלך ההתמחות (סטאג’) במגזרים השונים אשר מפורטים בנספחים למסמך זה.

 

אנו תקווה כי משרד הבריאות והאוניברסיטאות יקבלו את המלצותינו ויגבשו תוכנית מיקצועית טובה ומתאימה להכשרת הרוקחים אשר מהווים נדבך חשוב בטיפול הרפואי במדינת ישראל.

נשמח אם תקבעו פגישה עם הגורמים הרלוונטיים במטרה להציג בפניהם את הנושא ואת דרכי הפעולה לקידומו.

 

בכבוד רב

 

ד"ר יוסי לומניצקי- יו"ר

הוועדה המקצועית – ארגון הרוקחות בישראל.

 

נספחים:

1.       קריטריונים לסטא'ז ברוקחות קהילתית

2. קריטריונים לסטא'ז ברוקחות בבי"ח

3.       קריטריונים לסטא'ז ברוקחות תעשיתית

 

 

נספח 1 -קריטריונים לביצוע התמחות במגזר הקהילתי:

 

 

1. לפחות מחצית תקופת  ההתמחות תעשה בבית מרקחת קהילתי.
2. מיומנויות שעל  המתמחה לרכוש בבית מרקחת קהילתי:

א.      הכרת אינטרקציות בין תרופתיות ואת הדרכים ואיתורן

ב.      הכרת דרכי ראיון החולה (Patient Assessment) כולל צבירת נסיון.

ג.        הכרת דרכי הייעוץ לחולה כולל צבירת נסיון.

ד.      הכרת התרופות ומרכיבהן.

ה.      ידע בהכנות גלניות.

ו.        מיומנויות בעבודה עם ספרות מקצועית\ אינטרנט.

3. מבחן מסכם.
4. המתמחה יעבוד בפקוח וליווי צמוד של הרוקח האחראי (או "מדריך  ההתמחות" -  ראה לעיל).
5. בסיום  תקופת ההתמחות יוגש דין וחשבון מסכם הן ע"י המתמחה והן ע"י הרוקח האחראי.
6. תוקם ועדת התמחות אשר תפקח על מבנה ותוכני  תקופת ההתמחות.
7. לפני קבלת כל  מתמחה יחויב הרוקח האחראי לקבל אשור מאת ועדת ההתמחות.

נספח 2 - קריטריונים לביצוע התמחות במגזר בתי-החולים:

 

1. הקדמה

 

מטרת הסטאז' היא להביא ליישום הנלמד בביה"ס לרוקחות, ולפתח מיומנויות בתחומי הפרקטיקה הרוקחית של בתי החולים כגון: N.P.T, ייצור , חלוקת תרופות, רוקחות קלינית וכו'.

 

המפגש בין המדריך והמתמחה מאפשר העברת ערכים מקצועיים כגון אתיקה רוקחית, הכרת תפקידו של הרוקח, ורוקחות בקרב שרותי הבריאות, הצורך בלימודי המשך לאורך הקריירה ברוקחות, ופתיחת כישורי תקשורת.

 

2. תוכנית ההתמחות

 

 על המדריך להכין תוכנית למתמחה הכוללת את האלמנטים הבאים:

 

א. רוטציה באיזורי עבודה של בית המרקחת הכוללת, הכנת TPN , ייצור, שרותי דלפק,

    מידע תרופתי, ותפקידים אחרים במידה וישנם, כגון הכנת CIVAS וציטוטוקסיקה (ראה תוספת א')

    המתמחה יקבל הדרכה צמודה מהרוקח האחראי לתחום העבודה. ההדרכה תקנה  למתמחה את היכולת לעבוד בתחומים אלה באופן עצמאי .

 

ב. בבתי חולים המספקים שרותי רוקחות קלינית, המתמחה ילווה את הרוקחים הקלינים  בביקוריהם במחלקות או יעבוד עם הרוקחים המחלקתיים. ( ראה תוספת ג').

  

ג. על המדריך להפגש עם המתמחה ולדון בנושאים שונים (ראה תוספת ב' כדוגמא).

   המדריך יקנה למתמחה הבנת הנושאים מבחינה הסטורית, פילוסופית, ופוליטית

   על מנת לפתח את הידע המקצועי של המתמחה מעבר לביצוע בלבד.

 

ד.  במסגרת הפגישות של בית המרקחת , המתמחה יציג נושאים או תרופות בפני הצוות.

 

ה. על המתמחה לבצע פרוייקט שיסוכם בינו לבין המדריך.

 

ו. תינתן אפשרות מירבית לסטז'ר להשתתף בישיבות שונות כמו פגישות צוות, ישיבות

   קליניות, וכנסים של הרוקחים במידה ויש.

תוספת א'

 

הכנת TPN

1. הבנת עקרונות תזונת של מבוגרים, ילדים, ופגים.

2. הכרת עבודה במנדף למינר ובאיזור נקי.

3. הכרת טכניקה אספטית.

4. הכרת יציבותן של תמיסות ובעיות אפשריות בין המרכיבים.

5. ביצוע חישובים בבנית התמיסות והכרת המרכיבים כולל אבות המזון, אלקטרוליטים, וויטמינים.

 

מידע תרופתי

פיתוח מיומנויות במתן תשובות לשאלות, כולל התמצאות בספרות, במחשב ובמקורות מידע אחרים.

 

הכנת ציטוטוקסיקה

1. הכרת התרופות והפרוטוקולים  בשמוש בטפול של תרופות ציטוטוקסיות כולל תופעות   לוואי, והטפול  בהן.

2. הכרת הסיכונים בזמן הכנת התרופות.

3. הכרת האמצעים להקטין את הסיכונים.

4. הכרת הטכניקות האפשרות בהכנת ציטוטוקסיקה .

5. הכרת הנוהלים הקשורים להגנת העובד.

6. הבנת האחריות לאיכות הסביבה כולל טפול בפסולת.

 

ייצור

1. הכרת נוהלים וטפסים הקשורים לייצור.

2. הכרת תהליכי ייצור לפי נוהלים כולל אבטחת איכות.

3. הכרת מכשור, חומרי גלם, חומרי אריזה, ותנאים נאותים לייצור

 

עבודה בדלפק

1. הכרת התרופות, התוויות, מינונים, והתאמתן לשמוש במחלקה.

2. הכרת הדרישות המשפטיות והמנהליות עבור מרשמים.

3. הבנת ארגון איזור חלוקת תרופות ושמירת רמה, ואיכות מלאי תקינה.

4. הכרת שיטות חלוקת תרופות למחלקות האשפוז.

5. הכרת הנוהלים הקשורים לאספקה ובקורת בסמים מסוכנים.

 

תוספת ב'

 

רשימה

1. DUE, DUR

2. פרמקואקונומיקס.

3. 29ג'.

4. המפגש עם מקצועות אחרים כגון: ועדת תרופות, ועדה למניעת זיהומים, ועדת הלסינקי.

5. ניהול סיכונים.

6. רכש ואחסון.

7. חלוקת תרופות.

8. אריזה.

9. סטים להחיאה.

10. ייצור סטרילי ולא סטרילי.

11. בקרת טיב.

 

12. תוספת לעירויים:

                          א. הזנת על

                          ב. ציטוטוקסיקה

                          ג. CIVAS

 

13. רוקחות קלינית.

14. מידע תרופתי.

15. רדיו רוקחות.

16. סילוק פסולת תרופתית.

17. ניסויים קלינים.

 

תוספת ג'

 

רוקחות קלינית

המתמחה יעבור הדרכה בנושאים הבאים :

1. הבנת ארגון המידע הרלוונטי בתיק החולה.

2. הכנת אנמנזה תרופתית.

3. הערכת יכולת החולה בנטילת תרופות.

4. ייעוץ תרופתי לחולים.

5. הכרת התרופות בשמוש בזמן האשפוז כולל:

א. בחירת תרופות.

ב. מינון, צורה, דרך מתן.

ג. חישוב מינונים.

ד. שמוש במדידת רמות התרופה בדם או נוזלים אחרים בגוף.

ה. מתן מידע תרופתי.

ו. מעקב אחרי תופעות לוואי והתנגשות בין תרופתית.

ז. התאמת טפול בחולים הנמצאים בסיכון (כשלון כלייתי וכו').

ח. עידוד שמוש מושכל במסגרת תקציבים מוגבלים.

6. הכנת תוכנית תרופתית לקראת שחרור כולל תיאום עם מערכת הרוקחית בקהילה.

 

נספח 3 - קריטריונים לביצוע התמחות במגזר התעשייתי:

 

1. משך תקופת ההתמחות המאושרת בתעשייה תהיה  שלשה חודשים (תקופה זאת מתאימה לצבירת ניסיון התחלתי בתחום ומותירה שלשה חודשים נוספים לסטודנט לבצע התמחות קהילתית, החשובה להסמכתו).
2. תעשיה לצורך ביצוע התמחות תוגדר כמפעל יצרני מלא. לא תאושר התמחות במפעל בו מתבצעת עבודת ייצור חלקית (כגון מפעל אריזה) ולא תאושר התמחות באתר שאינו יצרני.
3. ההתמחות תבוצע אך ורק במחלקות הבאות: מו"פ פרמצבטי, אתר ייצור, ואבטחת איכות. עם זאת מומלץ להקנות למתמחה הכרות עם מחלקות אחרות בהם מועסקים רוקחים (כגון רישום/ מידע תרופתי / תעמולה ושיווק פרמצבטי)
4. ההתמחות תבוצע בפיקוח וליווי צמוד של רוקח מאחת המחלקות הנ"ל.
5. מומלץ שהמתמחה יכיר את כל שלשת המחלקות המוזכרות מעלה ובאגפים שונים בכל מחלקה (אך לפחות שבוע בכל מחלקה/אגף).
6. בסיום תקופת ההתמחות יוגש דו"ח המסכם את הפעילות שנעשתה  בהתמחות

 

 

מחלקת מו"פ

א.      הכרות עם הציוד ונהלי עבודה.

ב.      הכרות תיאורטית עם הפורמולציות המבוצעות במו"פ (כגון מוצקים, חצי מוצקים , נוזלים וכו).

ג.        הכרות עם נהלי תיעוד העבודה, הכנת המסמכים בסיומה והעברת החומר למחלקות רישום וייצור.

ד.      עבודה מעשית – שילוב מעשי באחד מהפרויקטים שבפיתוח.

ה.      לווי פרויקט (אחד לפחות) מתחילתו וברציפות תוך כדי השתתפות בהליכי המעקב, הסקת מסקנות, וקבלת החלטות.

 

מחלקת ייצור

א.  הכרות עם הציוד ונהלי עבודה.

ב.   הכרות תיאורטית עם הפורמולציות המבוצעות בייצור (כגון מוצקים,  חצי מוצקים , נוזלים וכו).

ג.    הכרות עם נהלי תיעוד (כתיבת כרטיסי ייצור, בדיקתם ומעקב עליהם).

ד.   עבודה מעשית - מומלץ לאפשר למתמחה לעבוד בעמדות שונות בייצור כדי להתנסות במגוון התהליכים המשמשים בתעשיה.

ה.  הכרת האינטרקציה בין החלק הייצרני לשאר מחלקות המפעל (בקרת איכות, אבטחת איכות וכו)

 

אבטחת איכות

א. הכרת מערכת אבטחת האיכות במפעל ותפקידיה.

ב.  הכרת נהלי המפעל.

ג.  לימוד דרך כתיבת נהלים.

ד.   מעקב על ביצוע נהלים.

ה.  דיווח  וטיפול בחריגים.