|
טכנאי רוקחות בישראל – ניר עמדה בעד
מאת תת הועדה לעניין טכנאי רוקחות
הועדה המקצועית, ארגון הרוקחות בישראל
חברי תת הועדה:
ורד רב-הון, רוקחת, יו"ר תת הועדה (מכבי) אילן קרייזר, רוקח (ארגון הרוקחות בישראל)
אלן גרינברג, רוקח (שערי צדק) טל רווה, רוקח (סופר-פארם)
ד"ר שאול מוכתר, רוקח (טבע מדיקל) סמי שאהין, רוקח (בימ"ק קהילתי)
כללי:
הרוקח במדינת ישראל עוסק חלק ניכר מזמנו בביצוע פעילויות שאינן דורשות מקצועיות של רוקח.
העומס הבלתי מקצועי הרב החל על הרוקח יוצר מצב בו אין לרוקחים פנאי:
- להתעדכן באופן שוטף מבחינה מקצועית– דבר המסכן את יכולתם המקצועית
- לפעול להכשרה עצמית במתן שירות רוקחי מודרני (pharmaceutical care) – דבר המונע את התפתחות מקצוע הרוקחות בישראל.
עיסוק-יתר בפעילות לא מקצועית יצר אצל רוקחים רבים תחושה של זילות המקצוע, חוסר שביעות רצון ותסכול אישי.
עיסוק-יתר של רוקחים בפעילות לא מקצועית יצר אצל הציבור תחושה, שהרוקח הוא זבן ולא איש מקצוע ראוי ומהימן.
הועדה לגיבוש תפיסת הרוקחות בישראל (ועדת בניטה) התייחסה במסקנותיה, אשר פורסמו ב-20/12/2001, למצב זה. בסעיף 14 (סיוע לרוקח) ס"ק (ב) להמלצותיה קראה הועדה למשרד הבריאות למסד תפקיד רשמי של טכנאי רוקחות:
"הגדרת תפקיד טכנולוג רוקחות – עיסוק מקצועי כמשלח יד, בעזרה טכנית לרוקח באחריותו ובפיקוחו של הרוקח ותחת השגחתו. "
הצורך בטכנאי רוקחות קיים בענף הרוקחות בכל מגזריו. כיום בתי מרקחת שונים, במוסדות שונים, מעסיקים בפועל עובדים הנקראים: כוח עזר, פרחים, סייעים ועוד. עובדים אלו מבצעים תפקידים בלתי מקצועיים, הכוללים סיוע לרוקח בתחומים הנחוצים בכל נקודה ונקודה על פי אופייה. כוח עזר זה אינו מוכר על ידי משרד הבריאות, ולמעט במקרים מסויימים אין לו הכשרה מסודרת, אם בכלל.
במקומות רבים בעולם (ארה"ב, אירופה ועוד) קיימת הגדרה חוקית של תפקיד טכנאי הרוקחות.
קיימים תהליכי מיון, הכשרה, קליטה, רישוי והסמכה של טכנאי הרוקחות.
קיימים אף נהלים ברורים לגבי המותר והאסור בביצוע עבודתם של הטכנאים.
אנו טוענים, כי להגדרת תפקיד טכנאי הרוקחות תהיה השפעה מכרעת על:
- העצמת מקצוע הרוקח בעיני עצמו, בעיני בעלי מקצועות רפואיים אחרים ובעיני הציבור
- שדרוג מערכת הרוקחות בישראל למעמדה הטבעי והמתבקש
- הגדלת שביעות הרצון של הרוקחים בארץ מעיסוקם
- הגדרת אופי התפקיד אותו יבצע הרוקח בעתיד.
הפעלת טכנאי הרוקחות תאפשר לרוקחים להתפנות לעיסוקים המקצועיים הבאים:
מתן מרשמי רוקח למטופלים, ביצוע משגוח רוקחי, ביצוע מדידות ל"ד, ואחרות, למידה ועדכון, רקיחת תרופות ועוד.
הקצאת זמן נוסף לייעוץ ולמתן מידע נרחב יותר לציבור.
ביצוע פעולות להפחתת טעויות תרופתיות (ביקורת ובקרה).
מתן שירותים חדשים למטופלים בבתי המרקחת תמורת תשלום – דבר שיגדיל את הכנסות הרוקח (קיים היום במספר מצומצם של בתי מרקחת).
הפרכת טענות נגד:
1. טכנאים יפגעו במעמדם ובשכרם של הרוקחים ובצורך בהם – טענה שכיחה זו היא טענה רגשית אשר לא הוכחה הלכה למעשה בשום מקום בו מופעלים טכנאים. למעשה, ההיפך הוא הנכון. במדינות בהן קיימים טכנאי רוקחות, מספר הרוקחים הולך ועולה, ותנאי העסקתם של רוקחים הולכים ומוטבים כתוצאה מתפקידים חדשים שאותם הם תופסים ושמקנים יתרונות רפואיים וכלכליים למערכות הבריאות.
דוגמאות למצב הרוקח במדינות בהן פועלים טכנאי הרוקחות:
א. בריטניה: בשנת 1991 היו 32,913 רוקחים; בשנת 2001 היו 39,467 רוקחים; מהווה גידול של 20%.[1]
ב. ארה"ב: בשנת 1970 סיימו 4,747 רוקחים את לימודיהם בבתי ספר לרוקחות; בשנת 2000 מספר זה גדל ל-7,260; גידול של 53%[2]. מספר מקומות העבודה לרוקחים צפוי לגדול ב- 18-26% לשנה עד לשנת 2014[3]. השכר הממוצע של רוקחים היה בשנת 2002 75,000-104,000$ בשנה[4] . בשנת 1990, השכר היה $34,000-59,000[5].זהו גידול של 176-220%.
2. אפשר להסתדר עם כוח העזר הקיים – במקצוע הרוקחות, כמו במקצועות רפואיים אחרים, היקפי הידע הולכים ומתרחבים. סטודנטים רבים יותר בוחרים להמשיך לתואר שני, ותואר PharmD נעשה מקובל יותר ויותר בכל רחבי העולם. הכוח המניע לשינוי זה הוא המורכבות ההולכת וגדלה של הטיפול התרופתי העכשווי, אשר בו לטעויות ישנן השלכות חמורות בהרבה מבעבר. בנוסף לכך, מצד ציבור המטופלים יש דרישה גדולה יותר למידע תרופתי.
מקצוע הרוקחות עבר ממקצוע בעל בסיס טכני למקצוע בעל בסיס ידע.
ללא מיסוד של גורם מסייע בעל הכשרה, על רוקחים יהיה להמשיך ולבצע תפקידים טכניים אשר הם מעבר ליכולת של כוח העזר הקיים כיום, המתפקד ללא הכשרה ספציפית.
3. יש כבר בישראל עוזרי רוקחים – מקצוע עוזר הרוקח הוא מקצוע ללא עתיד, אשר הולך ועובר מן העולם הרוקחי הישראלי, משום שכבר אין הכשרה ורישוי של עוזרי רוקחים חדשים. במהלך העשור הקרוב, עוזרי רוקחים רבים יגיעו לגיל פרישה. אם לא יימצא לרוקח כוח עזר חדש – טכנאים – רוקחים יצטרכו למלא את החלל ההולך וגדל במערכת הרוקחות.
טכנאי הרוקחות בישראל (על פי הצעת תת-הועדה):
א. תיאור תפקיד טכנאי הרוקחות:
איש צוות העובד בבית המרקחת בכפוף לרוקח בעל רישיון.
עבודתו נעשית תחת פיקוחו של רוקח בעל רישיון.
רשאי לעסוק בכל פעילות בסביבת בית המרקחת, פרט לשורה של איסורים שיפורטו בהמשך.
ב. הצעה לפרופיל טכנאי הרוקחות:
בעל תעודת בגרות – לפחות.
בעל יכולת קריאה וכתיבה באנגלית.
בעל יכולת לעבוד בצורה מסודרת וגישה מקצועית.
בעל יכולת לתת שירות ומיומנויות תקשורת.
בעל יכולת לעבוד בצוות
מסוגל לשים לב לפרטים
בעל יכולת לעבוד עם מחשב
אמין וישר, ללא רקע פלילי וקשר עם סמים (תעודת יושר?)
בעל הכשרה מקצועית נדרשת (יפורט בהמשך).
ג. הכשרת טכנאי הרוקחות (תימשך כשנה) תכלול:
תפקידיו וסמכויותיו של הטכנאי
מינוח רוקחי
צורות מינון
מקורות מידע
חשבון רוקחי
הכרת ענפי הרוקחות השונים (קהילה, בית חולים, תעשיה...)
פרמקולוגיה בסיסית
הכרת מצבי מחלה ומשפחות תרופתות (אנטיביוטיקה, סוכרת וכדו')
הכרת תרופות OTC
שיקולים בניהול מלאי
חשבונאות בסיסית
ניהול זמן ועבודת צוות
שיקולים ברכש תרופות ועוד
ד. עבודת טכנאי הרוקחות לא תכלול:
מתן יעוץ קליני למטופל.
ביקורת ובקרת איכות.
טיפול בתרופות שבפיקוח (המחייבות חתימה של רוקח בתהליך הקבלה והניפוק).
כל הכנה (מרכיבי הכנה וייצור) של רצפטורה/פורמולציה, למעט בבתי חולים ובמרכזי רצפטורה ייעודיים, שם יותר לטכנאים לבצע הכנות בפיקוחו של רוקח ותחת אחריותו.
הערה:
פעילויות כגון : מחסנאות, רכש וכדו' יכולות להתבצע גם על ידי איש צוות שאינו טכנאי רוקחות.
המלצות תת-הועדה:
משרד הבריאות יכיר במקצוע טכנאי הרוקחות.
יקום גוף או תבוצע התקשרות עם גוף לצורך יישום ופיקוח של תכנית ההכשרה.
יקום או יקבע הגוף אשר יפקח על הסמכה ורישום של טכנאי הרוקחות.
תינתן הדעת לתכניות הכשרה מעשית במקומות עבודה בהתאם לדרישות התפקיד
(יש להדגיש שמדובר ב-on the job training ולא בהתמחות).
ייבנו תהליכי קליטה והכשרה בארגונים השונים.
תידון האפשרות ללימודי המשך לטכנאים.
[1]Int J Pharm Practice 2002:10(Supp):R27
[2]HRSA, Bureau of Health Professions
[3]US Department of Labor, Bureau of Labor Statistics, Occupational Outlook Handbook
[4]American Pharmacists Association, Pharmacist Salary Survey
[5]Am J Hosp Pharm. Feb 1991;48(2)249-55
|
מדור מקצועי 
