|
טכנאי רוקחות בישראל – נייר עמדה נגד
הסיבות לקדם את הרוקחות בישראל ולא את טכנאי הרוקחות
מאת: מר אסי ושלר, מר גיל מרגלית , מגר' טלי קניג,
האם האדם עושה את המקצוע או המקצוע עושה את האדם? האם השינוי האמיתי יעשה ע"י חקיקה והוספת כוח עזר או שהשינוי יעשה אם כל רוקח בד' אמותיו יעסוק בקידום המקצוע, בשמירה על בריאות הציבור ובמתן יעוץ רוקחי כחלק מהשליחות של המקצוע? האם הכוח לשנות נמצא בידינו או בידי המחוקק?
כללי:
-
המצב כיום בישראל הוא שישנם "טכנאי רוקחות", אולם במרבית המגזרים הם עובדים ללא תואר רשמי. עובדה זו מרוקנת כל תוכן מהטענה, כי יש ליצור את מקצוע הטכנאים, שכן בפועל הוא כבר קיים, ולא הביא לשיפור פני מקצוע הרוקחות ולהעלאת קרנו של הרוקח.
-
בקופות החולים, בפארמים ובבתי החולים השכילו להעביר חלק נכבד מהעבודה ה"לא רוקחית", כגון פירוק סחורה, לצוות לא מקצועי. האם מצב זה הביא לפינוי זמנו של הרוקח לשם מתן ייעוץ, קריאת ספרות מקצועית או התעדכנות? לא! הכנסת הפרחים והסייעות גרמו לצמצום ניכר בצוות הרוקחים בבתי המרקחת והובילו למצב שבו רוקח מנפק יותר שורות ניפוק ליום – כלומר מבצע עבודת ניפוק בלבד ללא מתן הייעוץ המתבקש.
-
הימצאות כוח העזר שעוסק בעבודות ה"לא רוקחיות" בבית המרקחת, מפנה לרוקחים זמן להתעסק בפעולות "רוקחיות". דבר זה מעמיד בספק את "המחקר" שנעשה בנוגע לניצול זמן הרוקח לעיסוק בנושאים מקצועיים. כמו כן הוא מחזק את העובדה, שרוקחים שרוצים יכולים לתת שרותי משגוח רוקחי, שכן עיתותיהם בידיהם.
-
בנוסף אנו טוענים, כי מתן תעודה שכזו לטכנאים יגרום לצמצום נוסף בכוח העבודה הרוקחי.
אנו טוענים, כי תפקיד טכנאי הרוקחות לא רק שלא יקדם את מקצוע הרוקחות, אלא אף יפגע בו:
· המצדדים בעיגון מקצוע טכנאי הרוקחות טוענים מחד גיסא, כי הטכנאים יפנו את זמנו של הרוקח לשם משגוח רוקחי, ומאידך גיסא מציינים, כי כבר כיום עובדים פרחי רוקחות וסייעים למיניהם. מסתירה זו ניתן להבין, כי כבר עתה מצוי בידי הרוקח הזמן למתן משגוח רוקחי. אם הוא עוסק בכך או לא, תלוי בו בלבד.
בעקבות השימוש בסייעים הרוקח כבר לא נידרש לפרק סחורה ולסדרה, ולכן ניהול הזמן הוא החלטה של בעל בית המרקחת. הדוחפים העיקריים לנושא זה הם אלו שייהנו מחסכון כלכלי עקב העסקה מצומצמת של רוקחים: ארגונים הנהנים מכוח עזר זול, אשר כבר כיום פורק סחורה. לכן בכוונתם לקבוע בחקיקה, כי הטכנאים יוכלו לבצע גם פעולות של ניפוק, דבר המנוגד להחלטת הוועדה המקצועית. כך שהשיקול העיקרי הוא כספי ולא טובת המקצוע או בריאות הציבור. ואם אנו מתנגדים לניפוק תרופות ע"י מי שאיננו רוקח, אז מה הם המשמעות והטעם להכשיר אדם, אשר כל ייעודו הוא לפרוק סחורה, לסדר סחורה, ללקט מרשמים ולקבל תשלום בגין הקנייה?
· מצב של ידע מועט מסוכן יותר ממצב של מחסור בידע. מעט ידע מסוכן כי אדם שאינו יודע כלל, יכיר בכך, ולא ינסה לתת מהידע שאין לו, בניגוד לבעלי מעט הידע, ובהשלכה ישירה לטכנאי הרוקחות.
· בעלי בתי המרקחת, שכבר כיום מתלוננים, כי קיומם הכלכלי תלוי על בלימה, יצטרכו לשלם משכורות גבוהות יותר לאותם סייעים, אשר עברו הכשרה מסודרת. דבר זה יכביד על רווחיות בית המרקחת.
· בארה"ב לא כל טכנאי הרוקחות מחויבים ע"פ חוק בתוכנית לימודים. אין אחידות דעה בנושא ההכשרה הפורמאלית לסייעי הרוקחות בארה"ב[1] .
· בעוד שבארה"ב ישנו צורך בטכנאי רוקחות עקב מחסור[2] ברוקחים, הרי שבישראל המצב אינו כזה, ורוקחים מוצאים את עצמם לא אחת מחפשים עבודה זמן רב.
· המצב המתואר בארה"ב הוביל להגדלת סמכויותיהם של עוזרי הרוקחים, עד למצב אבסורדי, שבו טכנאי הרוקחות עובדים במקום רוקח, כאשר האחרון מפקח עליהם מרחוק ע"י שידור וידיאו[3]. האם למציאות שכזו אנו מייחלים?
· בארה"ב ישנן מרפאות יעוץ רוקחיות הצמודות לבתי המרקחת בקהילה[4]. למה שלא נאמץ רעיון זה, אשר יקדם את מקצועיות הרוקחים ויעלה את קרננו? למה אנו צריכים להתלות במשענת קנה רצוץ של טכנאים?
אנו צריכים להשקיע ממרצנו כדי לקדם חקיקה, אשר תחייב את הרוקחים לתת יעוץ רוקחי, ואולי אף להכשיר בקורס יעודי את הרוקחים. אולם אל לנו למשוך את השטיח מתחת לרגליהם של הרוקחים אשר עובדים בקהילה ע"י דחיקתם מחוץ למערכת. הרוקחות הקלינית היא אמנם עתיד המקצוע, אולם בפועל ישנה רק התקדמות מועטה לכיוון זה בבתי החולים ובקהילה. יש לטפל בנושא הן מבחינה חקיקתית, והן ע"י מתן הכשרה טובה יותר ללומדים את המקצוע וניפויים של הלא מתאימים.
· משרד האוצר משלב בתקציב 2007 הצעה, כי אחיות ואחים מוסמכים יוכלו לרשום מרשמים לתרופות במקום רופאים. דרישת האחיות "להשתחרר" מתפקידים לא "מקצועיים" איננה בת השוואה לעולם הרוקחות. אותן אחיות צוברות לעצמן עוד ועוד סמכויות, כמו הרצון המוזכר לעיל, לרשום מרשמים, דבר שאיננו קשור אליהן מקצועית. אין אפשרות להשוות בין גילדה מקצועית וחזקה כמו של האחיות לבין קבוצת הרוקחים בישראל, אשר רוצים להשיל מעצמם סמכויות, שגם כך אינן רבות, עוד בטרם קיבלו סמכויות אחרות ותחומי אחריות נוספים. לכן קיים החשש כי התהליך יגרום למהפכה שבסיומה נמצא את עצמנו קרחים מכאן ומכאן.
יש לקדם את הנושאים הרוקחיים המקצועיים, לצבור סמכויות מקצועיות ולבצר את מעמדנו לפני שנוותר על סמכויות "לא מקצועיות". עלינו לחזק את מקצוע הרוקחות ולהרחיב את סמכויות הרוקח בטרם ניתן יהיה לבדוק את האפשרות לצמצם חובות פשוטות יותר.
· חסר כיום תגמול הולם לרוקחים בגין מישגוח רוקחי. התגמול אמור להגיע ממקורות שונים, כמו מן הגופים המבטחים, מתקצוב ממלכתי וכו'. אולם בטרם נקבע בחוק גורם מתגמל, לא ניתן לדרוש מהרוקחים להשקיע זמן משמעותי במתן ייעוץ. הישענות על תשלום הציבור היא לעג לרש, ובמיוחד כשמדובר באוכלוסיות קשישות, אשר הן הצרכניות העיקריות של שירות זה, והן גם השכבות הכלכליות החלשות יותר במדינת ישראל.
· חברינו מבקשים לקחת על עצמם להניע תהליך אשר את תחילתו אנו יודעים, אולם סופו אינו תלוי בנו, אלא בגורמים אינטרסנטים כמו רשתות הפארם, פקידי האוצר, הנהלות מוסדות רפואיים ולוביסטים למיניהם. ברגע שהתהליך יונע והסוסים יצאו מהאורוות לא נוכל לשלוט בתהליך! איננו יודעים אלו סמכויות יינתנו לטכנאי הרוקחות, ואלו סמכויות יילקחו מהרוקח (שהרי למשק זול יותר, שהטכנאי יבצע את רוב הפעולות הרוקחיות).
איננו מתנגדים לרעיון הטכנאים בפני עצמו, שכן הרוקחים אכן צריכים לעסוק בעבודה מקצועית, אולם העיתוי של חקיקה לטכנאי רוקחות יגרום לפגיעה ברוקחים ובמקצוע הרוקחות. המקצוע שלנו זקוק תחילה לתמיכה מבית , לעידוד ולקידום ה , pharmaceutical care למיצוב ולשדרוג מעמד הרוקח. רק אז נוכל להתחיל לחלק סמכויות.
ולסיום אנו ניתלה באילנות גבוהים ונצטט ממאמרה של מגר' יונה בס אל-חנני ברבעון הישראלי לרוקחות, גיליון מס' 12 : " כמי שמכירה את שני צידי המתרס של מערכת הבריאות זו של הרשות המחוקקת, וזו של המערכת המבצעת אני מודעת לחוסר יכולתה של מערכת הבריאות לראיה ארוכת טווח. "הרווחים" המיידיים הנובעים מקיצוצים בכוח אדם רוקחי מקצועי ושימוש בחלופות "זולות" של כוח אדם לא רוקחי גוברים במציאות שלנו על הרווח האמיתי הנמדד בקנה מידה רחב אופק של כלכלת בריאות נכונה."
[1] Drug Topics, August 2006
[2] Drug Topics, August 2006
[3] Drug Topics, August 2006
[4] הרבעון הישראלי לרוקחות , דצמבר 2002
|
