
הכירו את היו"רים
הכירו את יושבי הראש

ד״ר אברהם קרייזר ז״ל
יו"ר ארגון הרוקחות - 1997-1996
להמשך קריאה
ד״ר אברהם קרייזר ז״ל
הכירו את ד״ר אברהם קרייזר ז״ל. יו״ר הארגון בשנים 1997-1996.
ד״ר אברהם קרייזר ז״ל הוא בוגר ומוסמך בית הספר לרוקחות באוניברסיטת לונג איילנד בניו יורק (Brooklyn College of Pharmacy ואח"כ Arnold and Marie Schwartz College of Pharmacy). ד"ר (PhD) למדעים מאותו מוסד.
לאחר גמר לימודיו נשאר באוניברסיטה כמרצה למינהל רוקחי ואף החזיק בתפקיד דיקן הסטודנטים וחבר הנהלת בית הספר
בנוסף אברהם ניהל את בתי המרקחת של הרשת הקמעונאית Macy's מ-1966 ועד עלייתו ארצה ב-1970. כיהן כנשיא התאחדות הרוקחים היהודיים בארה"ב.
לאחר עלייתו ארצה אברהם עבד שנה בחברת טבע, ולאחר מכן בין השנים 1971-1988 היה מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. ודיקן המשנה של הפקולטה לרפואה. במהלך כהונתו עבר בית הספר לרוקחות ממגרש הרוסים למקומו הנוכחי כחלק מקומפלקס הדסה עין כרם.
אחת ממטרותיו המקצועיות היתה הקמת ארגון מאחד לכלל רוקחי ישראל ללא קשר למגזר העיסוק להם. יחד עם קבוצה של חברים פעל לכך.
ד״ר קרייזר היה יו"ר ועדת ההקמה של ארגון הרוקחות בישראל (יחד עם זבולון תומר ז"ל, בתיה הרן, יונה אלחנני-בס ואריה גולדשמידט) ולקראת סוף שנת 1996 ערך את ישיבת ההקמה במוזיאון ארץ ישראל, בתל אביב. בה השתתפו מעל 600 רוקחים!
במהלך 1997 הוקם ארגון הרוקחות בישראל וד"ר קרייזר היה יושב הראש הראשון, תפקיד בו החזיק עד לסוף שנה זו.
ד"ר אברהם קרייזר השתתף בכנסי הארגון עד שנפטר ב-2018 בגיל 95.

אילן קרייזר
יו"ר ארגון הרוקחות - 2011-2009
להמשך קריאה
אילן קרייזר
להכירו את אילן קרייזר, יו״ר ארגון הרוקחות בשנים 2001-1998
אילן הוא בוגר בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים (1984) ובעל תואר מוסמך במנהל עסקים מאוניברסיטת הריוט-וואט באדינבורו, סקוטלנד.
אילן עובד כרוקח קהילתי לכל אורך הקריירה. תחילה עבד ברשת סופר-פארם, בה התחיל כסטודנט לרוקחות עד ששימש עמית (זכיין) בשני סניפים, ופתח בית מרקחת פרטי בכפר סבא אותו מנהל עד היום.
הוא עסק בפעילות ארגונית בינלאומית רחבה כמזכ"ל ההתאחדות הבינלאומית של הסטודנטים לרוקחת – IPSF (4 שנים), מקים ויו"ר חטיבת הרוקחים הצעירים בהתאחדות הרוקחים הבינלאומית – FIP (6 שנים) וחבר בהתאחדות הרוקחים האמריקנים (APhA). לקראת סוף 1997 נבחר ליו"ר ארגון הרוקחות בישראל וכיהן עד 2001.
היו אילו השנים הראשונות של הארגון ומאמץ רב הושקע בבניית מאגר החברים של הארגון. היתה זו הפעם הראשונה בה רוקחים שילמו דמי חבר (אפילו סמליים) באופן אישי לארגון מקצועי. בשנים אילו פעלו ההנהלה והמועצה לבניית התשתית הארגונית בצד הצעת-ערך מקצועית לחברי הארגון.
בין מוסדות הארגון החשובים היתה הועדה המקצועית שבראשו עמד ד"ר רון תומר, לצד רוקחים מכל מגזרי העיסוק אשר פעלו בתגובה לאירועים מקצועיים רלוונטיים לאותה התקופה, ולעיצוב מקצוע הרוקחות העתידי.
בתקופה זו החלו פעילויות ארגוניות/מקצועיות (רשימה חלקית) אשר זכו להערכה ולהשתתפות נרחבת: – כנס שנתי ראשון אשר נערך ב-1999 בהשתתפות אורחים מארה"ב – תכנית לימודי המשך לרוקחים בשיתוף התאחדות הרוקחים האמריקניים – מפגשי רוקחים מקומיים (פרמה-קלאב) שנערכו במקומות רבים בישראל – ותחילת דרכו של עלון מקצועי לארגון.
אילן מספר:
״חשוב להכיר בכך שכארגון מקצועי חדש היתה לא מעט חשדנות אף מצד הרוקחים עצמם ושמענו פעמים רבות את השאלה "מה יוצא לי מזה?" בייחוד בהתייחס לכך שחברים נדרשו לשלם דמי חבר. עם הזמן, לאחר שהארגון החל להפוך למוכר והפעילות הארגונית והמקצועית החלה להרשים, המשוכה הזו נהיתה נמוכה יותר. גורמים שונים – כולל משרד הבריאות – החלו להכיר בארגון הרוקחות כארגון חף מאינטרסים כלכליים ונציגי הארגון הוזמנו לישיבות אף בכנסת על מנת להגיש חוות דעת מקצועיות.
אתגר חשוב היה בכך שלפני מעל 20 שנה רוקחים לא שותפו בהרחבה כגורמים בטיפול הרפואי ומאמצים רבים הוקדשו לשנות את התפיסה זו. בכל שיחה שלי בפני רוקחים וגורמי רפואה אחרים הדגשתי כי "הרוקח הינו המשאב הבלתי-מנוצל ביותר בישראל". חוק זכויות החולה מ-1996 לא הכיר ברוקח כמטפל וזו נקבעה כמטרה של הגופים המקצועיים בארגון.
אתגר ארגוני היה להביא את הארגונים הרוקחיים השונים לכדי שיתוף פעולה. זה לא היה פשוט ואף לא תמיד הצליח משום שארגונים שונים נטו "לשמור על טריטוריה". אך בהמשך ארגון הרוקחות הוכר כארגון מייצג ובכך חברים שהיתה להם זכות לך יכלו לתבוע את דמי החבר שלהם מהמעסיקים. אמנם לא הצלחנו בכל מישור אבל ארגון הרוקחות בהחלט נלקח בחשבון ע"י ארגונים מקצועיים מגזריים.
עתיד המקצוע שלנו אמנם תלוי רבות בגורמי חוץ ולא תמיד קל לרוקחים כי כבעבר, אנו די בקצה שרשרת המזון. כמו שטענתי אז אני מחזיק עד היום בכך שרוקח טוב – שמשקיע בעצמו ובידע שלו – תמיד יהיה מבוקש וימצא מקום טוב לתפקד בו ולטפל בו במטופלים שלנו.
עוד מנטרה שלי כיו"ר הארגון והפעם כלפי הציבור היא "אם אינכם יודעים למה אתם צריכים רוקח, לא פגשתם עדיין את הרוקח הנכון". חשוב להיות "הרוקח הנכון".

מיקי עופר
יו"ר ארגון הרוקחות - 2006-2002
להמשך קריאה
מיקי עופר
הכירו את מיקי עופר, בוגר בית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה בירושלים, ויו״ר ארגון הרוקחות בשנים 2006-2002
״עד לפני כ-5 שנים שימשתי כרוקח קהילתי וניהלתי בתי מרקחת קהילתיים בחיפה, בעכו ובנהריה. במהלך תקופה זו כיהנתי כיו"ר ארגון הרוקחות בישראל (בין השנים 2002-2006), כיהנתי כחבר בוועדה המקצועית של הארגון וייצגתי את הארגון בוועדות שונות של הכנסת (ועדת העבודה והבריאות, ועדת הסמים).
משנת 2015 משמש כרוקח ראשי בחברת BOL פארמה, המתמחה בכל הקשור לקנאביס רפואי — משלבי גידול הצמח, עיבודו, יצור מוצרי קנביס רפואי ושיווקם לבתי מרקחת דרך בתי מסחר לתרופות. עבודתי במסגרת זו כוללת גם עיסוק במחקר קליני של צמח הקנביס וכל הקשור בנושאי רגולציה.
במהלך כהונתי כיו"ר ארגון הרוקחות עמדו בפני כמה אתגרים. ראשית, הארגון היה בחיתוליו ומנה פחות מ- 100 חברים וקופתו הייתה ריקה. האתגר הראשון שעמד לנגד עיני היה לעצב את הארגון, למלא אותו בתוכן ולהצדיק את קיומו כארגון רוקחי מוביל ושאינו סקטוריאלי, לצרף לשורותיו חברים חדשים, לארגן כנסים מקצועיים ולמלא את קופתו.
בסוף תקופת כהונתי מנה הארגון בין 300-400 חברים, כנסים מקצועיים שעוררו ענין רב התקיימו על בסיס שנתי וכללו הרצאות במגוון נושאים הקשורים לעולם הרוקחות. מספר המשתתפים הגיע לכמה מאות.
ואכן, בתקופת כהונתי נחשב ארגון הרוקחות כארגון המקצועי המוביל בארץ. ייצגנו את ענף הרוקחות בוועדות כנסת שונות שעסקו בעניינים מקצועיים (כגון הוצאת תרופות OTC מחוץ לבתי המרקחת) ובנושאי סמים מסוכנים.
בנוסף, התנהל שיח מקצועי בין הארגון לבין אגף הרוקחות של משרד הבריאות, בו נידונו שינויים ועדכונים של פקודת הרוקחות, והגדרות מחודשות של חומרים פרמצבטיים בהמלצותינו (למשל הפיכת קודאין מתרופת OTC לתרופת מרשם בלבד).
שתי מטרות שעמדו לנגד עיני בתקופת היותי יו"ר ארגון הרוקחות.
- כתיבה מחדש של פקודת הרוקחות, שראשיתה בשנות ה-20 וכולה טלאים.
הוועדה המקצועית של הארגון, יחד עם היועץ המשפטי של הארגון דאז, עו"ד זוהר יהלום, ישבה על המדוכה כשנה, הצליחה לגבש ולכתוב פקודה חדשה ועדכנית, הגישה אותה למנהלת אגף הרוקחות של משרד הבריאות דאז, אבל הצעתנו נדחתה וכנראה מעלה אבק במגירה כלשהי באגף הרוקחות.
- בהמלצתי הוקמה ועדה של משרד הבריאות (שבה גם השתתפתי) שמטרתה הייתה לבחון ולהציע דרכים לבקרה ממוחשבת של סמים מסוכנים.
למרות הצעותיה של הוועדה להקים מערכת ממוחשבת לבקרה על סמים מסוכנים בבתי מרקחת, המלצותיה לא יושמו עד עצם היום (מ-2003).
עולם הרוקחות של היום מאתגר מאוד את הרוקח בקשר שלו עם המטופל באשר הוא, בין אם פנים אל פנים, או כרוקח קליני בבי"ח. הכוונה ליכולת של הרוקח להעביר מידע (הרוקח צריך להיות בעל ידע רב, מעודכן בחידושים בעולם התרופות ברמה יומיומית), עליו להיות מסוגל לתת המלצות, הדרכות, לנהל תשאול רוקחי ולהתריע מפני תופעות לוואי ותגובות בין תרופתיות.
הציבור בדרך כלל איננו מודע לרמת הידע הרב של הרוקחים וליכולותיהם להיות גורם משלים וחיוני בטיפול הרפואי, ליכולתם לייעץ ולהדריך בתחום התרופות.
הרוקח הקהילתי הוא התחנה הזמינה ביותר עבור המטופל בבעיות רפואיות קלות ויומיומיות, וישנו בידו כלי יעיל מאוד – מרשם רוקחי, שמטרתו להפחית את הלחץ מהרופאים בקהילה.
בעשור הקרוב אני רואה את הרוקח יותר ויותר כבעל ידע מקצועי רב. מגמת הרוקחות הקלינית בבתי החולים ובקהילה עתידה לתפוס מקום חשוב בעולם הרפואה העתידי.

עו"ד אריאל אורבוך
יו"ר ארגון הרוקחות - 2013-2012
להמשך קריאה
עו"ד אריאל אורבוך
הכירו את עו"ד אריאל אורבוך, עורך דין ועורך פטנטים בתחום התרופות והביוטכנולוגיה, ויו״ר ארגון הרוקחות בשנים 2013-2012
״המהלך הכי חשוב שהובלתי כיו״ר הארגון, לדעתי, הוא קידום חקיקה שאיפשרה מבחן אחיד לבוגרי חו"ל ובוגרי הארץ, שמוודא רמה גבוהה ואחידה של הרוקחות בישראל
בתקופת כהונתי נוצר לראשונה שיח רחב היקף של הרוקחים ברשת, קבוצת הפייסבוק של הארגון צמחה מכמה מאות בודדות לאלפים של רוקחים שלוקחים חלק בדיונים וכתוצאה מכך גם נהייתה מודעות לתנאי המקצוע, לשיפורים הנדרשים וגם שקיפות לפעילות הארגון.
בנוסף, נעשו פעולות רבות של שיתוף פעולה בין ארגוני הרוקחות השונים עם אינטרס מרכזי לקידום המקצוע בישראל.
הקושי הגדול ביותר היה לאגד את כל הרוקחים מהתעשיות השונות תחת מטריה אחת בכדי לקדם את המקצוע. שנים של "הפרד ומשול" הביאו את הרוקחים בסקטורים השונים להתמקד בצרכים הספציפיים של הנישה שלהם, וכך רוקחי תעשיה, רוקחי בתי מרקחת פרטיים, קופות החולים, הפארמים ועוד – כל אחד הרגיש נפרד מחברו הרוקח בסקטור אחר, והיה ללא ספק מאתגר לאגד את כולם תחת אינטרס משותף.
ארגון הרוקחות קיבל את ההכרה הראויה לו כארגון הגדול ביותר המייצג את כלל הרוקחים באשר הם. ככזה, הארגון עבר לפעילות רבה ברשתות החברתיות, כנסי הארגון שילשו את גודלם ועברו את אלף המשתתפים, הארגון החל לשתף פעולה יותר ויותר עם ארגונים אחרים ועוד.
חשוב להדגיש שבשל הרחבת הפעילות ברשתות התוודעו לארגון רוקחים רבים והצטרפו לארגון מתנדבים חדשים ופעילים, ולכן כל ההישגים של הארגון בתקופתי הינם אך ורק בזכות הצוות המדהים שעבד קשה באותה התקופה, וותיקים וחדשים כאחד.
מה ההצעה הכי טובה שאתה יכול לתת לרוקחים בתחילת הדרך?
ההצעה הכי טובה שאוכל לתת לרוקחים בתחילת דרכם כיום היא לזהות מגמות בעולם. חשוב להסתכל לאן מתפתח מקצוע הרוקחות ואיזה אפיקים יהיו הנדרשים ביותר בעשורים הקרובים, ואז להתפתח בכיוון הנכון עם המקצוע.
הרוב המוחלט של הציבור לא יודע בכלל שמדובר במקצוע רחב אופקים מאין כמותו. לדעתי בשנים הקרובות המקצוע ישנה את פניו ויתפתח עם הטכנולוגיה והקדימה ויקבל מקום יותר ראוי עם יותר הכרה בציבור
כשאני מסתכל אל העתיד אני חושב שבעשור הקרוב יסתיימו להן לחלוטין ימי הניפוק, והרוקח ישאר רק עם הייעוץ.
משכך אני מאמין שמקצוע הרוקחות ישנה פניו לכיוון הקליני יותר ויותר, כאשר עם הזמן יגידו רוקח יהיה ברור שמדובר ברוקח קליני, המומחה בתרופות, ואת מלאכת הניפוק עצמה יבצעו רובוטים ותרופומטים.

ד״ר צחי קציר
יו"ר ארגון הרוקחות -
להמשך קריאה
ד״ר צחי קציר
הכירו את ד״ר צחי קציר, מנהל שימוש מושכל במשאבים במכבי שרותי בריאות, ויו״ר ארגון הרוקחות בשנים 2011-2007
״אני עוסק במידע תרופתי והובלת ניסויי זמינות ביולוגית השוואתית, רוקח קהילתי, רוקח מטה, וניהול בתחומי הרוקחות כסגן מנהל מערך רוקחות ופרמקולוגיה במכבי שרותי בריאות.
המהלך החשוב ביותר שהובלתי בשנותיי כיו״ר הארגון הוא, לדעתי, הגדלת מספר חברי האירגון, העברה של ניהול האירגון למערכות מידע המקובלות (SAP).
ההישג הגדול ביותר שלי כיו״ר היה הכנת ההצעה לשינוי פקודת הרוקחים ותקנות הרוקחים.
כשאני מסתכל לאחור האתגרים המשמעותיים ביותר שנאלצתי להתמודד איתם היו שת"פ בין כלל ארגוני הרוקחים ורתימה לעשייה משותפת. לצד תמורות חשובות בארגון כמו גידול משמעותי במספר החברים, העברת מידע ל"ענן", הכנסת מערכות מידע SAP)) לניהול האירגון.
ההצעה הכי טובה שאני יכול לתת לרוקחים ורוקחות בתחילת הדרך כיום היא: תאמינו בעצמכם, במקצועיות שלכם, בידע שרכשתם. זכרו שהמקצוע הוא ורסטילי מאוד ואפשר לשנות כיוון במהלך הדרך, תוך כדי שמירה על המקצועי.
אנשים לא יודעים שמדובר במקצוע ורסטילי מאוד עם המון אופציות: הרוקח יכול להיות מטפל, מייעץ, טכנולוג, מפתח או רגולטור.
עתיד המקצוע הוא בהעברת ידע מקצועי לקהל הרחב באמצעות ייעוץ רוקחי, וברוקחות קלינית״.

ד"ר דני כץ
יו"ר ארגון הרוקחות - 2017-2014
להמשך קריאה
ד"ר דני כץ
הכירו את דני כץ, מנהכ״ל BMS ישראל יו״ר וועדת הפארמה לשכת המסחר ישראל-אמריקה, ויו״ר ארגון הרוקחות בשנים 2017-2014
״כיום אני מנכ"ל BMS ישראל, אחראי על תפקיד גלובלי בפיתוח העסקי ב BMS, יו"ר וועדת הפארמה לשכת המסחר ישראל – אמריקה.
המהלך החשוב ביותר שהובלתי לפי דעתי בשנותיי כיו״ר הארגון הוא מתן דגש על רוקחות קלינית וייעוץ רוקחי, צירוף של רוקחי קופות החולים וסופר פארם לארגון – מעבר להכפלת מספר החברים, בניית ויישום קורסים מקצועיים לרוקחי הארגון.
כשאני מסתכל לאחור האתגרים המשמעותיים ביותר שנאלצתי להתמודד איתם היו גיוס פעילים לארגון, השגת משאבים, הנעת רוקחים להצטרף לפעילויות הארגון. מצד התמורות אציין בעיקר גידול משמעותי בחברים והידוק השת"פ עם רוקחי קופות החולים וסופר פארם.
ההצעה הכי טובה שאני יכול לתת לרוקח או לרוקחת בתחילת הדרך כיום היא: להיות פתוחים למגוון האפשרויות של המקצוע – מחקר, תעשייה, ביוטק / יזמות, וכן להתקדם עם "העולם החדש", הדגש הקליני תוך שימוש בתכנות וטכנולוגיות חדשות.
משהו שהרבה אנשים לא נחשפים אליו בהקשר עולם הרוקחות הוא רוחב האפשרויות מהן ניתן לצמוח, רוקחות הינו בסיס טוב למגוון כיוונים.
בעשור הקרוב אני רואה את המקצוע מצד אחד יותר קליני ופחות ניפוק טכני של תרופות, ומצד שני רוקחות הוא בסיס מצויין למגוון תפקידים בתעשיית התרופות, ביוטק, digital health״.

ד"ר אלינה אמיתי
יו"ר ארגון הרוקחות -
להמשך קריאה
ד"ר אלינה אמיתי
הכירו את יו״ר הארגון שלנו — אלינה אמיתי, מנהלת מערך הרוקחות בביה״ח מאיר
״בתקופת כהונתי אני מאמינה שהמהלך הכי חשוב שהובלתי עד כה הוא הבאתו של סקטור הרוקחות לסדר היום הציבורי ואל הכותרות הראשיות.
החל מהנעת תהליך להירתמות כלל סקטוריאלית להשתתפות בסקר מיפוי גורמי השחיקה שערך משרד הבריאות ובכך שיקוף בולט וכואב כי מבין הסקטורים הפרא-רפואיים, השחיקה הגדולה ביותר הינה עבור סקטור הרוקחות. תוצאות סקר זה היו נקודת מפנה להנעת תהליכים רוחביים, שכללו הקמת ועדה רב מקצועית של משרד הבריאות למיפוי וטיפול בגורמי השחיקה בקרב הרוקחים. הצפה בתקשורת של תופעת האלימות המתרחשת בבתי מרקחת ודרישה מגורמי האכיפה והמעסיקים לנקיטת צעדים פרקטים למיגור התופעה. במהלך התפרצות מגיפת הקורונה, רוקחי ישראל ניצבו בחזית המאבק בנגיף בצד סקטורים רפואים נוספים והיו מקור זמין ואמין עבור המטופלים לייעוץ לעזרה רפואית ובעיקר לשמירה על רצף טיפול תרופתי בחרום כבשגרה. פועלם של רוקחים ורוקחות זכה לסיקור תקשורתי נרחב.
ההישגים המשמעותיים ביותר היו השגת שיתוף פעולה בין שלושת ארגוני הרוקחים (ארגון הרוקחות בישראל, איגוד הרוקחים בהסתדרות הכללית והסתדרות בתי המרקחת הפרטיים) כמו גם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל של כלל המעסיקים לטובת קידום וביסוס תהליכים תוך סקטוריאלים חשובים. ביניהם קביעת יום הרוקח.ת במדינת ישראל, בלימה של יוזמות חקיקה מסוכנות כגון: הצעה לפיה ניפוק תכשיר או רעל רפואי יתאפשר באמצעות רובוט ללא נוכחות רוקח בתהליך, הצעות חוק להכשרת עוזרי רוקחים שלא במסגרת בתי ספר לרוקחות ועוד שורה של הצעות חוק פופוליסטיות הרחוקות שנות אור מהבנת מהות מקצוע הרוקחות וחשיבותו למערכת הבריאות. ההישג המשמעותי ביותר בעיני היתה האחדות הסקטוריאלית, הן ברמת ארגוני הרוקחים והן ברמת המעסיקים, הוכחנו, בעיקר לעצמינו, כי אם לנגד עינינו מטרה משותפת אנחנו סקטור מלוכד וחזק.
הישג נוסף חשוב הוא ביסוס אפיק תקשורת ותהליכי עבודה מול הרגולטור. אגף הרוקחות הוא אומנם הרגולטור הראשי של הסקטור אך גם גורם משמעותי ביותר בקידום ומיצוב מקצועי של סקטור הרוקחות ובמקום הזה נוצרו תהליכי עבודה ואפיקי תקשורת ישירים. בעיני זה הישג חשוב מעין כמותו. ואחרון , אך לא פחות חשוב הוא מיצוב וביסוס של קבוצות מקצועיות בתוך ארגון הרוקחות, ארגון הרוקחות הפך להיות לגוף ובית מקצועי של הרוקחים הקלינים, רוקחי בתי אבות, רוקחי אונקולוגיה, רוקחי שימוש מושכל באנטיביוטיקה רוקחי תעשיה העוסקים בפארמקוויג'ילנס ותהליכי איכות. קבוצות מקצועיות אלו זכו ליצוג וקידום האינטרסים המקצועים שלהם במסגרת ארגון הרוקחות, בצד יצירת קבוצות עמיתים מקצועיות, מפגשים והשתלמויות.
כשאני מסתכלת על אתגרים משמעותיים במהלך תקופתי כיו״ר אני חושבת על סוגיית התקציב. תמיד היתה נושא מאתגר על סדר היום. ניהול ארגון מקצועי אשר מהוה עמותת מלכ"ר ומבוסס על תשתית של מתנדבים (למעשה כל בעלי התפקידים ונושאי המשרה בארגון הם מתנדבים ללא שכר) הוא אתגר לא פשוט. בפרט כשהולכים על מהלכים גדולים ומשמעותיים כמו עבודה מול תקשורת, לובי, בג"צ (כן גם זה היה בקדנציה), כל אלו דורשים תקציבים לא מבוטלים.
סוגיה נוספת שהיתה אתגר לא פשוט היא יצירת שיתופי פעולה בין הארגונים השונים, היה צורך לגשר על לא מעט משקעי עבר,חששות, ספקות וחוסר אמון. אבל המקום בו אנו נמצאים היום מראה שהצלחנו בגדול. היום סקטור הרוקחות הרבה יותר מגובש, מלוכד ועוצמתי.
בצד ההשגים והמהלכים המשמעותיים שארגון הרוקחות הוביל בשנים האחרונות, הלך והתבסס מעמדו בעיני הרוקחים כגוף מקצועי יציג בעל כלים ויכולות של ממש. מה שבא לידי ביטוי במספר חברי הארגון שהלך וגדל משנה לשנה וזה מצידו נתן לארגון הרוקחות עוד יכולת לעשות ולקדם את כלל המהלכים החשובים שנעשו. בעיני ההבנה הסקטוריאלית כי ארגון הרוקחות הוא הרוקחים והרוקחים הם ארגון הרוקחות, היא אחת התמורות המשמעותיות ביותר בתקופתי.
עצה שארצה להעביר לרוקחים ולרוקחות שמתחילים את דרכם היא:
תהיו ערניים לשינויים ומגמות שמתרחשים במערכת הבריאות, העתיד צופן הזדמנויות רבות לאפיקי עיסוק חדשים ומרתקים במסגרת העיסוק במקצוע הרוקחות. אל תתקבעו על המוכר והידוע, תהיו גמישים ויצירתיים, תחשבו בגדול ותגשימו בענק. אמצו את הקידמה ואת הטכנולוגיות ואל תתנו להזדמנויות מקצועיות לחלוף על פניכם.
אנשים לא יודעים ואפילו לא יכולים לדמיין כמה גיוון יש במסגרת עיסוק במקצוע הרוקחות. רוב הציבור במדינת ישראל מכיר את הרוקחות הקהילתית והם אינם יודעים כמה עוד תחומי עיסוק יש במסגרת המקצוע וכמה התמקצעויות , התמחויות ותתי התמחויות יש בכל תחום. רוקחות בתי חולים ורוקחות קלינית, רוקחות מגוונת ביותר בתעשיית התרופות, רוקחות במחקר ואקדמיה , רוקחות בצל ושב"ס, רוקחות בבתי אבות ועוד מסגרות נוספות ורבות לעיסוק במקצוע. הציבור לא יודע איזו השפעה אדירה יש לרוקחים על תהליכי טיפול במערכת הבריאות. אבל אנחנו כאן כדי לשנות זאת ולהביא את המקצוע והעוסקים בו לקדמת ההכרה וההוקרה הציבורית והמערכתית. המקום בו מקצוע הרוקחות צריך וראוי להיות.
כשפניי אל עבר העשור הקרוב לדעתי המקצוע יהפוך באופן חד-משמעי ליותר קליני וטיפולי, זה נדרש ובלתי נמנע עקב תהליך בלתי פוסק של עליה במספר התכשירים הרפואיים הקיימים בשוק, פיתוח תכשירים ביולוגים, אימונולוגים ומגנוני תרפיה מתקדמת נוספים. מקצוע הרוקחות, מאופיין בהכשרה רחבה ויעודית ביותר בתחומים אלו. בצד ביסוס המקצוע כקליני וטיפולי ילכו ויתפתחו אפיקים חדשים שידרשו אנשי מקצוע בעלי תשתית ידע בתחום הרוקחות והתרפיה ביניהם: מחקר, תעשיית הביוטק, תחומים חדשים במערכת הבריאות ביניהם רוקחים שיעסקו באיכות וניהול סיכונים, רוקחות במחקרים קליניים ובנוסף חלק מתחומי העיסוק במקצוע יעלו לדרגות מקצועיות גבוהות ביותר דרך הסדרה רגולטורית של התמקצעויות והתמחויות לתחומי עיסוק שונים במסגרת מקצוע הרוקחות כגון: התמחויות מוכרות לרוקחים קלינים, הסדרה של רוקחים בתחום הגריאטריה, רוקחים בתחום האונקולוגיה, רוקחים בתחום הילודים והפגים ועוד תחומים רבים״.